איך להנות בארגון מן הסמארטפון

יום א', 10 באפריל 2011

תחקיר אתר PCoN:

אחד המכשולים העיקריים, בדרך לניצול מירבי של פוטנציאל התקני הקצה השונים, הוא אתגר הכרת והבנת התכונות השימושיות, שחבויות בתוכנות רבות. הפיתרון במקרה זה, הוא בשלושה מישורים - האחד, יצירת ממשקי משתמש פשוטים, נוחים ונגישים, והשני, פעילות מתמדת של הדרכה והטמעה.

מערכת לא ידידותית, ודבר זה מתבטא בעיקר בממשקי המשתמש, תביא למה שמכונה "תת שימוש" בה, חוסר יעילות בעבודה, טעויות תפעול ומשך למידה ארוך. המשמעות, היא  ביזבוז כספי בהשקעה ברכישת ותחזוקת אותה מערכת וכן תועלת פוטנציאלית, שיורדת לטימיון.

עוד נזכיר כרקע לנושא את היבט העיצוב, שהיה מרכזי להצלחת אפל. במסגרת Natural User Interfaces, מתפתחים ממשקים מבוססי זיהוי דיבור ותנועה. הנטיה יותר לצד הגרפי - וידאו, תמונות, אייקונים, מגיעה לשיאים חדשים באינטראקציה עם דמויות ממוחשבות - אוואטרים, שמוסיפה לכך עוד מימד ייחודי וחדשני. החלפת מידע קלה בין מכשירים בטווח קצר, מתאפשרת במגוון שיטות מבוססות, כמו בלו טות' ו-NFC(או Near Field Communication). כל זאת, מקרב את האידאל, העונה לצורך אמיתי, של קלות שימוש מירבית. זאת, בדומה לשימוש ברכב, אליו נכנסים בפעם הראשונה או בשימוש בתוכנה, שמעוצבת לפי מוסכמות (כמו F1= עזרה). מצד שני, הדבר מתבטא בכך שמפתחים צריכים להכיר עולם יותר רחב.

היבט חויית המשתמש, ניתן לשיפור לכל רוחב פעילות מערכות המחשוב בארגון - בהיבטי פיתוח של אפליקציות קיימות, במסגרת בחירת יישומים חדשים לארגון, שיפור הפורטל והאתר הארגוני ובמסגרת חיפוש והטמעה של תוספים. ניתן לשלב כלי עזר שישפרו את חווית השימוש בתוכנות או התקנים קיימים ויביאו לניצול רב יותר ויעיל יותר שלהם. בשורה הסופית, ניתן לפשט ולהנגיש יותר תכונות, כדי להביא לניצול מוגבר, של התוכנות וההתקנים.

בין המגמות שמסייעות ליישם זאת ומשפיעות על כך, ניתן לראות מגמה של פישוט ממשקים, מערכות שמגיבות כמעט בזמן אמת, התרחבות השימוש בצגי מגע ובמחשוב נייד, ריבוי הטכנולוגיות שעליהן יש ללמוד במהירות, וגם תחלופת ציוד גבוהה וכניסת טכנולוגיות חדשות במהירות, שמציבים אתגר, וכן, צעדים ראשונים של כניסת מערכות תלת ממד. 

מצד שני, לא תמיד פשוט למדוד ולהבין את חויית המשתמש. משתמשים לא תמיד יודעים בעצמם להסביר, מהן הסיבות, בגללן הם מעדיפים ממשק א' ולא מרוצים מממשק ב'. בנוסף, מדובר בתחום התמחות ייחודי שאין עבורו מומחים בארגון הממוצע, וגם כשיש מומחים, זה עדיין לא "מדע מדוייק". גם  האפשרויות הרבות לעיצוב ממשקי משתמש, הופכות את התחום למורכב ולא פשוט למיצוי ולמיטוב.

המפתח לחווית משתמש אפקטיבית ומושכת, טמון בשילוב של מספר עקרונות: אינטואיטיבית, מוכרת, מעוצבת, פשוטה ומהירה. ישום העקרונות האלה בקשר בין המשתמשים למערכות המידע, יביא ליותר תפוקה ויותר שביעות רצון. מאחר ויש היום ידע רב כמו גם מומחים שיכולים לסייע לעשות זאת, מה שנדרש, זה להבין את הפוטנציאל בתחום זה ולפעול.

לסיכום - שיפור חווית המשתמש יכול להביא לפירות של ממש עם החזר השקעה גבוה ולהשפיע על תרבות השימוש במידע.

 

בין המגמות העיקריות, שמשפיעות על נושא זה בשנים האחרונות:

  • פשוט יותר - נמשכת המגמה הבולטת בשנים האחרונות, של פישוט ממשקי משתמש, כך שרק הדברים שבהם משתמשים רוב הזמן, יהיו נגישים מייד ובקלות.
  • בזמן אמת - אנו מתקרבים יותר מתמיד, למצב של "זמן אמת" או אפס עיכוב והמשתמשים מתחילים להתרגל לכך. דבר זה, מתבטא בכך שאתרים עולים כמעט מיידית, דפדפנים מדגישים במיוחד מהירות, אמצעי האצת יישומים מסייעים לעשות אותו דבר ליישומים הארגוניים האחרים.

 לעתים, נושא השימושיות הוא מכשלה שבולמת או מקדמת, את השימוש במערכת מסויימת. אם השקעה כספית בכך תאפשר למשל לאמץ מוצר קוד פתוח מסויים, ובכך להנות מיתרונותיו, הרי שזו עשויה להיות השקעה כספית משתלמת.

מהיבט נוסף, היכולת לעבוד באופן יעיל ואפקטיבי, היא דבר שיכול להוסיף בין דקות לעשרות דקות לעובד בכל יום עבודה ובחישוב שנתי, יכול להיות מדובר על עוד מספר ימים ועד שבועות, בכל שנה (ניצול עוד 5 דקות ביום, פירושו עוד 2 ימי עבודה בשנה).

לפי יניב מיכאלי, מנהל חטיבת experience  בחברת Netwise, תמיד ניתן לבצע בדיקות שימושיות מול משתמשים פוטנציאליים של המוצר ולבחון את מידת השימושיות שלו באופן מדעי. עלות בדיקה שכזו איננה גבוהה והיא עומדת על כ-40,000 ש"ח. יתרונה הגדול, הוא דווקא בזיהוי בעיות בשלבים הראשוניים של האפיון או הפיתוח. לדבריו, אין גופים בין-לאומיים שמרכזים בדיקות בנושא שימושיות תוכנות או מוצרים, אבל כיום ניתן למצוא ביקורת על חווית השימוש, כמעט על כל מוצר או תוכנה. נציין, כי ביקורות כאלו, אם הן ממקור אמין ועדכני, עשויות לחסוך כסף וזמן רבים.

עוד נזכיר, שחוסר שביעות רצון מנושא חוויית השימוש, מהווה גורם מרכזי, שמפריע לשימוש במחשוב הנייד. מבחינת Form Factor, רואים בדיקה מתמדת של צורות חדשות, כמו נטבוקים, טאבלטים, PDA, סמארטפון ושילובים שונים של הפורמטים.  בזכות "חיפוש" זה, שעדיין לא הגיע לפתרונות נוחים לגמרי למשתמש, מוצגים בהתמדה שיפורי שימושיות, אליהם משתלם לשים לב. לדוגמא - סמארטפונים מוצגים כ"מחשבים לכל דבר", אבל מי שמנסה לעבוד איתם ככאלה, מוצא שהם מסרבלים ומעכבים מבחינות רבות. לכן, זה היה רק עניין של זמן עד שהפתרון הקלאסי של תחנת עגינה, שפתר זאת במחשבים הניידים ועזר להם להפוך לכלי עבודה נפוצים כל כך, יגיע גם לסמארטפון.