איך להפוך את ישראל למעצמת רובוטיקה

יום ש', 3 בינואר 2015

 

"רובוטיקה הוא אחד האפיקים החדשים והמבטיחים לפיתוח מחקר, תעשייה ותעסוקה בעלת ערך במדינת ישראל וזאת בזכות הפוטנציאל האדיר והראשוניות המאפיינים את התחום היום", מסביר פרופ' צבי שילר יו"ר איגוד הרובוטיקה הישראלי וראש המסלול למכטרוניקה באוניברסיטת אריאלשהנחה את הכנס ותיאר את פרשת הדרכים עליה נמצא תחום הרובוטיקה, "הרובוטיקה כבר קיימת בחיינו והחברה בשלה לכך, כעת נחוצה החדשנות כדי להפוך את הטכנולוגיה למוצרים".

חוקרים ואנשי תעשייה מתחום הרובוטיקה הישראלית נפגשו ביום העיון "חדשנות פוגשת רובוטיקה"של איגוד הרובוטיקה הישראלי בגוגל קמפוס תל אביב, כדי לדון באפשרויות הגלומות בתחום ועל הצורך בתמיכת המדינה לדרבון הצמיחה. חדשנות היה אחד הנושאים הבולטים שנדונו כיתרון משמעותי עבור ישראל שהמשאב העיקרי שלה – הוא המשאב האנושי. יותר ממאה איש מהתעשייה ומהאקדמיה הגיעו לכנס. בין הנוכחים היה חבר הכנסת בועז טופורובסקי, חבר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת  של הכנסת, התומך בקידום תעשיית הרובוטיקה בישראל.

פרופ' שילר תיאר את המגמות ברובוטיקה בעולם במהלך 2014, שכללו רכישות משמעותיות רבות של חברות רובוטיקה בידי חברות ענק כמו גוגל והציג תחזיות הנוגעות לצמיחה עצומה הצפויה בשוק זה בעולם. על פי אחת התחזיות, שוק הרובוטיקה העולמי צפוי להגיע בשנת 2020 ל 400 מיליארד דולר.  כשפנה לתאר את פני הדברים בישראל, סימן פרופ' שילר את ההצלחות הקיימות, כדוגמת ארגו מדיקל, מוביל איי, פרנדלי רובוטיקס, מיטרוניקס ומזור. לראשונה, זכו השנה שתי חברות רובוטיקה בפרס היצואן המצטיין: פרנדלי רובוטיקס ומיטרוניקס.  לצד הצלחות אלה, הדגיש פרופ' שילר כי חלקו של ענף הרובוטיקה בתעשיה הישראלית קטן בהרבה מן הפוטנציאל שלו.  בעוד המספר הכולל של המועסקים בענפי ההיטק השונים מגיע ל 190 אלף, מספר המועסקים בתעשיית הרובוטיקה הישראלית נע סביב 500, פחות מאחוז אחד.  הסיבות לכך נובעות ממורכבות התחום, המשלב חומרה ותוכנה , ומהיעדר מדיניות המתמרצת השקעה בענף. כמענה לחסמים אלה ממליץ פרופ' שילר על גיוס "חוכמת המונים" להגדרת הצרכים ועל הקמת מכון רובוטיקה לאומי שישמש "ארגז חול" לרעיונות ולמוצרים