בגץ מתערב בשוד הארנונה

יום ד', 4 בפברואר 2015

 

בג"צ דן בעתירה נגד המשך פעילותן של חברות גביית הארנונה ברשויות המקומיות והחליט כי על משרד הפנים להגיש תוך כחצי שנה (15.7)  הצעת חוק להסדרת פעילות חברות הגבייה, או לכל הפחות להראות התקדמות משמעותית בתהליך החקיקה. בדיון צוין כי המדינה התחייבה להסדיר את פעילות חברות  אלו כבר לפני עשור (!), אך דבר לא נעשה.

 הדיון שהתקיים התמקד בשאלה האם על בג"צ לדון בעתירה על רקע טיוטת הצעת חוק המצויה בהליך חקיקה בכנסת.

עו"ד איה רייך, המייצגת את נשיאות הארגונים העסקיים, ציינה במהלך הדיון כי "הצעת החוק אינה פותרת את הבעייתיות בחברות הגבייה, ההסמכה והעברת כל הסמכויות של מערך הגבייה לחברות הפרטיות". עוד ציינה עו"ד רייך כי "משנת 2005 המחוקק אומר כי יסדיר הנושא ולא עושה כן".

במסגרת הדיון הביע בית המשפט את דעתו כי עצם מנגנון שכר הטרחה הקיים כיום לחברות הגביה כאחוזים מהיקף הגבייה הינו בעייתי מבחינת ניגוד עניינים וקבע כי על הצעת החוק להסדיר זאת כמו גם פגמים אחרים שקיימים בעצם השימוש בחברות גבייה (העברת סמכויות שבשיקול דעת לחברות הגבייה) ובית המשפט מודע להם.  

 

בעתירה, שהוגשה על ידי נשיאות הארגונים העסקיים נגד משרד הפנים, המרכז לשלטון מקומי וחברות הגבייה, נטען כי להחלטה של רשויות מקומיות רבות "להפריט את סמכויות האכיפה הפוגעניות שמסר לידיהן המחוקק" ולשכור את שירותיהן של חברות גבייה ומשרדי עורכי דין, לצורך גביית ארנונה ותשלומי חובה נוספים, יש השלכות הרסניות.

התוצאה היא שחברות הגבייה מנסות לגבות כמה שיותר כסף מהתושבים והעסקים, שכן ההכנסה שלהן נגזרת כאחוז מהגבייה. "האינטרס העיקרי (ואולי אף היחיד) הניצב לעיני חברות הגבייה, הוא מקסום שיעור הגבייה, המוביל למקסום הכנסותיהן" נטען בעתירה, "הפעלה של סמכות האכיפה המנהלית לצורך גביית הארנונה כרוכה בפגיעה בזכויות הפרט, והיא נעשית מבלי שקדמה לה החלטה שיפוטית. מן הראוי שזכות הפעלת סמכות זו תישאר בידי הרשויות השלטוניות, ולא תועבר לחברות פרטיות".

כמו כן צוין בעתירה, כי הפרטת סמכויות האכיפה של הרשויות המקומיות, מאפשרת לחברות הגבייה הפרטיות ומשרדי עורכי הדין להתעמר בתושבים ועסקים בדרכים שונות ומשונות, במסגרת סמכויות גבייה שלטוניות מרחיקות לכת: רישום עיקולים וביצועם; גביית חובות פיגורים; ניתוק וחיבור מדי מים; ועוד.