בפתח 2013 פיטורים, קרנות במשבר, וסיוע ממשלתי מוגבל

יום ב', 21 בינואר 2013

בפתח 2013 יש החוששים כי  כוונתן של מיקרון וסנמינה לסגור מפעליםהיא  ההתחלה של שנה קשה.

סקירת העיתון כלכליסט מציינת כי מאחורינו שנה טובה למדי: שנת 2012 היתה השנה שבה תעשיית ההייטק הישראליתשברה את כל שיאי האקזיטים, עם היקף עסקאות של 9.5 מיליארד דולר.

הסכום הזה כולל את הרכישה שלNDS הירושלמית, שהיתה שייכת לקרן פרמירה שבבעלות רופרט מרדוק, את מכירת ריטליקס בכ-800 מיליון דולר ל-NCR ואת המיזוג של חברת המדפסות התלת ממדיות אובג'טעם המתחרה הגדולה שלה, סטראטסיס, לחברה ציבורית גדולה.

מפת האקזיטים של שנת 2012 היתה גם מגוונת: חברות הקשורות לישראל, דוגמת  NDS ופרדיים גיאופיזיקה שהוקמה בישראל, נמכרו בסכומיעתק; אקזיטים דוגמת מכירתXtremIO ל?EMC ב?450 מיליון דולר סיפקו שיעורי הצלחהמדהימים למשקיעים שלהם; והיו חברות שהגיעו לשלב הבשלות ובחרו באקזיט במקום להתפתחבעצם לחברה גדולה. כזו היתה מכירת אמובי לסינגטל ב?340 מיליון דולר, וכך היה גםבמקרה של חברת ריטליקס, שעם קצת סבלנות היתה כנראה הופכת לאחת מענקיות תחוםהקמעונאות.

אלא שגם החברות שלא עשו אקזיט מעוררות אצל משקיעים לא פחות אופטימיות. "2012 היתה שנה טובה כי הרבה חברות גדולות לא מכרו אתעצמן", אומר מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מרק. "האקזיטים הגדוליםחשובים אבל הם לא הסיבה לשמחה. אנחנו חייבים לבנות פה חברות גדולות ויזמים שחותריםלהיות גדולים ורוצים להיות מארק צוקרברג וסטיב ג'ובס ומייקל דל. אני רואה סימניםראשונים שהדבר הזה מתחיל לקרות וזו תופעה מבורכת מאוד. הריצה הגדולה להצלחהוסיכונים פחות קיימת".

אחרי כמה שנים שחונות, הגיוסים של קרנות ההון סיכון הציגו ב-2012 שורהתחתונה מעודדת, עם גיוסים של יותר מחצי מיליארד דולר. בראש הרשימה נמצאות סקויה, שגייסה קרן ייעודית לישראל של 200 מיליון דולר; פיטנגו, שהודיעה על סגירה ראשוניתלקרן השישית שלה, של 150 מיליון דולר; ומגמה ונצ'רס, שגייסה 100 מיליוןדולר.

 "צפויים שחקנים חדשים"

עו"ד ורד חורש ממשרד עורכי הדין שבולת, שמרבה לעסוק בתחום ההייטק, צופהשב?2013 ייכנסו לזירת ההשקעה שחקנים חדשים. "בשנה הקרובה נראה כניסה נרחבת יותרלחממות המדען של חברות שבאופן מסורתי לא היו ממומנות על ידי תוכניות אלו, כגוןחברות בתחומי האינטרנט והמובייל", היא אומרת. "כל זה לצד המשך המגמה המתרחבת שלהשקעות בסטארט?אפ של בעלי הון שעשו את הונם בתחומים אחרים לגמרי, כגוןנדל"ן".

בשנה החולפת ההסתערות של המשקיעים הזרים נמשכה ממגוון כיוונים. המשקיעהפעיל ביותר בישראל היה לי קא שינג, המיליארדר הסיני, שדרך קרן הורייזן השקיעבישראל ב?13 חברות. לצדו החלה לפעול בארץ הקרן של 3Mוקוואלקום ואינטל קפיטלהכריזו על כוונתן להרחיב משמעותית את פעילות השקעותיהן בישראל.

מתעניינים בישראל

 למרות נתוני צמיחה בעייתיים, בענף האלטקרוניקה שומרים על אופטימיות. במחקר שפרסמה באחרונה חברת  KPMG התברר ש?75% ממנהלי חברות האלקטרוניקה בעולם צופיםצמיחה של הענף, עלייה ביחס לשנה שעברה, שבה ציפו כך רק 63% מהמנהלים. חברות ייצורהאלקטרוניקה שפיטרו השנה עובדים בישראל עשו זאת משום שהן הפסידו בקרב על ליבתהמכשירים החכמים לטובת שחקניות עולות דוגמת קוואלקום, אפל וסמסונג. הבשורה הטובההיא שהחברות המצליחות מביעות התעניינות הולכת וגוברת בישראל.

 המשמעות היא שיותר ויותר מהנדסים ישראלים יצטרפו ב?2013 לצד מוביל אתהתעשייה. אפל, החברה בעלת קופת המזומנים הגדולה בעולם, רכשה בשנה האחרונה את אנוביטמהרצליה, והיא מצויה בהליך גיוס מפוטרים מטקסס אינסטרומנטס, כולם מומחי פיתוח בתחוםהשבבים הסלולריים. ברודקום הגדילה בתוך שלוש שנים את מצבת העובדים שלה מ?100 ל?800בזכות סדרה של רכישות, וגם קוואלקום ביצעה השנה שתי רכישות: אפוס ודיזיינארט, במקביל לגיוס מהנדסי שבבים. סמסונג רמת גן ממשיכה לגייס מהנדסי פיתוח.

 התחום החם הבא: אבטחת מידע

סייבר היא כנראה המילה החמה ביותר בשוק ההשקעות בהייטק בישראל ב?2013, מגמה שהחלה כבר ב?2012. לדברי מומחה הסייבר יורם גולנדסקי, מנכ"ל חברת סקיוריטיארט, עקב השימוש המואץ בטכונולוגיות ענן, רשתות חברתיות ומכשירים ניידים, מתרחבותאפשרויות התקיפה של גורמים עוינים. "השימוש המתרחב במערכות אלו בשילוב הגורם האנושישל חוסר מודעות של המשתמשים, מזמין עלייה במוטיבציה לייצר רוגלות ותוכנות זדוניות", אומר גולנדסקי.

הניצנים הראשונים של הבהלה לחברות אבטחת המידע ניכרו כבר השנה. ההשקעההראשונה של פיטנגו מהקרן החדשה שלה היתה בחברת אבטחת מידע, גלילות קפיטל השלימהגיוס של קרן המיועדת בעיקר לתחומי הסייבר, וסקויה הכריזה על השקעה ראשונה בתחום. הבהלה נולדה על רקע ההבנה שהתחום כולו עלה מדרגה.

 

מבט ל?2013

התחזיות הטכנולוגיות שמסופקות מדי שנה בעשורהאחרון הן בדרך כלל חיוביות. לא צריך להיות נביא כדי להבין שמסביבנו יהיו בשנה הבאה יותר סמארטפונים, יותר טאבלטים ומכשירי ווינדוס 8, ושרתי מידע שיכולים לעבד יותרמידע בפחות כסף.

 הנתונים הללו מגובים גם בנתוניה של חברת המחקרIDC שעדכנה את תחזיותיה לכיוון החיובי: מתחזית חיובית של 117.1 מיליון יחידות טאבלטים שיימכרו ב 2012, היא הגדילה אותה ל?122.3. בשנה הבאה צפויים להימכר 172.4 מיליוןיחידות. במחקר שלKPMG העריכו מנהלים בענף האלקטרוניקה שהכנסות ורווחי החברות יעלו, במיוחד בתחום האלחוטי והסלולר.

 אם כך, האם בהכרח ענף ההייטק הישראלי יצמח ב?2013?  זה תלוי ביכולתן של החברות המקומיות לענות על צרכי התעשייה. יכולתן של חברותישראליות לספק מוצרים לתעשיית המכשירים הניידים, תכריע את מידת הצמיחה בהייטקהישראלי ב?2013.

 

המגמות השליליות בהייטק

בחודש האחרון נראה כאילו נשמטה הקרקע מתחת לענף  ייצור האלקטרוניקה בישראל. המקרה הבולט הוא כוונתה של חברת מיקרון האמריקאית לסגוראת מפעל שבבי הפלאש שלה מיקרון בקריית גת. בתוך 16 שנה החליף המפעל שלושה בעלים, והפעם החליטו הבעלים הנוכחיים למכור אותו. כתוצאה מכך, 1,300 עובדי ייצור, הנדסאים וטכנאים עלולים למצוא עצמם ללא פרנסה. זוהי הבעיה הדחופה ביותר שעומדת בפני תעשייתההייטק בתחילת 2013, אך זו ניצבת בפני אי?ודאות גם בתחומים ש?2012 היתה עבורם שנהמניבה מאוד אם מסתכלים על השורה התחתונה בלבד.

העובדים במפעל מיקרון בקריית גת הם קורבן של חברהאמריקאית שהתנהלה בכבדות - והפסידה את השוק. הפיטורים, שעשויים להיכנס לתוקף רקבעוד חצי שנה, הם תולדה של משבר פנימי שעוברת מיקרון בעולם כולו, והמפעל הישראליהוא הקורבן הראשון שלו. מקומות נוספים שמצויים בסכנה הם מפעלי הכרטיסים האלקטרונייםסנמינה בלוד ופלקסטרוניקס באופקים, שמייצר עבורECI. מה שמקשר בין החברות הללו הואשכולן כרכו את עצמן בחברות מפסידות, שגל החדשנות ששוטף את העולם פסח עליהן. כאשרחברות אלה נתונות בקשיים, מי שמשלם את המחיר ראשון הם העובדים במדינות מחוץ לארצותהברית.

משקלו של ענף האלקטרוניקה בישראל הוא עצום: 27% מהיצוא התעשייתי (ללא יהלומים). לכן לטלטלה שעוברות חברות ענק עולמיות יש השפעהישירה על הכלכלה הישראלית. חניכת המפעל החדש של אינטל בקריית גת בפברואר הקפיצה אתהיקף היצוא בתחום מ?30% ל?50%, אלא שלפי מחקר שערך בנק דיסקונט, עם הגעת המפעללכושר ייצור מקסימלי חלה האטה בייצוא האלקטרוניקה במשק כולו. . בנוסף, בעוד שאינטלהכפילה את ייצור השבבים בארץ מאז 2004, יתר הענף נמצא בירידה של עשרות אחוזים מאזספטמבר 2011.

אי-הוודאות בקרנות ההון סיכון

ב?2012 גייסו קרנות ההון סיכון המקומיות יותר מחצי מיליארד דולר, והתחזקה המגמה של כניסת תאגידים בינלאומיים כמשקיעים בחברות סטארט-אפ  ישראליות. למעשה, האופק של מרבית הקרנות בישראל הוותיקות אינו ברור. קרן ההון סיכון הירושלמיתJVP תיאלץ להמשיך להסתדר בעתיד ללא המייסד אראל מרגלית, שצפוי להיבחרלכנסת מטעם מפלגת העבודה. גם קרן ג'מיני נמצאת בפרשת דרכים, לאחר שרבים מבכיריהפרשו.

 "הגיוס של פיטנגו וסקויה היה טוב מאוד, אבל קרנותאחרות לא מצליחות לגייס", אומר יזהר שי, שותף בקרן קינן פרטנרס. "זה מצב מאוד לאבריא".

 

 סיוע ממשלתי מוגבל מעכב יצוא

אחת הבעיות שעמן מתמודדים היזמים בפתח 2013 היא הסיכון הטמון בתעשיית הטכנולוגיה. עופר סלע, שותף במחלקת ההייטק של משרד רואי החשבוןKPMG סומך  חייקין, אומר כי הערבויות וביטוחי האשראי שהמדינה מספקת לא ממלאים את החסר. "כשאתה שחקן שקטן מלקוחותיך, סיטואציה שכיחה בזירת ההייטק הישראלית, אתה זקוק לתמיכה ולהשתתפות בסיכון כדי לממן את הפעילות השוטפת", מסביר סלע.

"המצב שקיים כאן, שלפיו התמיכה הממשלתית נבחנת לפישיקולים כלכליים טהורים ולא לפי ראייה של אחריות מדינית ומאקרו-כלכלית, יוצר בעיה. נוצרת תקרת זכוכית עבור חלק גדול מחברות ההייטק הישראליות שמעוניינות לייצא. המדינהצריכה לתמוך בהון החוזר של החברות על ידי מתן אשראי וערבויות מדינה".

ועוד בעיה -  המדינה החלה לפעול  השנה ללא תקציב  כך שהזרמות הכספים מהמדען  הראשי למשק יהיו נמוכות מאוד. מצב זה יכול להוביל לפיטורים רבים ואפילו לסגירת חברות. חוסר היכולת של קרנות ישראליות רבות להשלים גיוס של קרנות חדשות מטיל צל גדול על ההשקעות בישראל, שעמדו על כ?1.9 מיליארד דולר ב?2012.