דואר הזבל היורד לחיינו

יום ב', 9 במרץ 2015

איך מצליחים מתווכי מידע ומאכרים שונים לרדת לחיינו עם הצעות מפתות כביכול המגיעות בניגוד לרצוננו לסלולר הפרטי או למסך המחשב?

העיתון"כלכליסט" חקר נשוא מציק זה. לפי נתוני הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט), הרגולטור של מאגרי המידע, בישראל רשומים 1,092 מאגרי מידע שפעילותם יכולה להיות קשורה לפעילות חודרנית זו. 1,070 מהם מוגדרים כמיועדים למתן שירותי דיוור ישיר ו?22 עוסקים בטיוב נתונים – לקיחת נתונים ממאגר קיים והשבחתם בדרכים שונות.

מאיפה משיגות אותן חברות את הרשומות ואיך הן מצליחות, לטענתן, לפלח אותן ברמת דיוק גבוהה כזו? חלק מהן סירבו לפרט, אחרות טענו לאיסוף ממאגרי מידע פומביים שזמינים ברשת, דוגמת פייסבוק ו?144: "יש לנו אנליסטים שזה התפקיד שלהם — לאסוף טלפונים ולהקפיד על עדכניות המידע. זה חוקי ובדיוק לזה יש לנו אישור של רשם מאגרי המידע". בנוגע לפילוחים בחברה אחת הסבירו שהפילוח לפי עשירונים "נעשה לפי השנתון הסטטיסטי ונתונים מצטברים".

לטענה כי חברות מוכרות מספרי טלפון רק משימוש במאגרי מידע פומביים אין על מה להסתמך. "יכול להיות שהן קוצרות את זה מכל מיני מקומות, אבל אם הן יכולות לעשות פילוחים אז צריך עוד אינדיקטורים", אומר ל"כלכליסט" מומחה אבטחת המידע דורון אופק מהתנועה לזכויות דיגיטליות. "למשל, פילוח משפחות מרובות ילדים לא יהיה במאגר פתוח. נשאלת השאלה איך עושים את החיתוכים האלה".

סביר יותר שהחברות פועלות בדרך בעייתית פחות מבחינת החוק ומוצלחת יותר מבחינת יכולות הפילוח. "אפשר להקים חברה שתפנה לחברות שיש להן מועדוני לקוחות ותציע להן לטייב ולנהל את מאגרי המידע שלהן", אומר אופק. "ההצלבה של מידע ממועדוני לקוחות, שרמת הפירוט שלו גבוהה, מאפשרת לבצע חיתוכים מדויקים".

ואכן מרבית החברות שמוכרות מספרי טלפון לפי פילוחים מספקות גם שירותי טיוב וניהול מאגרים. אחת החברות האמורות ן מונה עם לקוחותיה רשתות ארציות, בית השקעות, בנק, חברת כרטיסי אשראי וחברות ביטוח. המידע האישי שאותה החברה יכולה לדלות ממאגרי המידע של אותם גופים עמוק ומפורט. יתרה מזאת, כפי שהודו כמה חברות, קיים מסחר אפור במאגרי מידע בין הגופים בתחום.


והמחירים? זה מתחיל ב?24 אגורות להודעה ויורד עד 4 אגורות להודעה כשמדובר בעשרות אלפי הודעות. תמורת קצת יותר מ?300 אלף שקל אפשר בעיקרון לשלוח SMSלכל מחזיק טלפון סלולרי בארץ.

משלוח כזה לא יהיה חוקי ומהווה עבירה על חוק הספאם, שאוסר שליחת מסר פרסומי לאדם שלא הסכים לכך. החוק מאפשר לאדם שקיבל דבר פרסומת לא רצוי להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. הבעיה היא שמדובר בהליך סבוך, ונראה שמעט אנשים טורחים לבצע אותו.