דוח החדשנות - ישראל נשארת מאחור

יום ה', 23 ביוני 2016

 

דו"ח חדש של הרשות לחדשנות מזהיר מפני עתיד פסימי לתעשיית ההייטק הישראלית, וטוען כי הפריחה בתחום היא רק זמנית. לפי הדו"ח, אם הממשלה לא תצליח לתמרץ מגזרים רבים יותר להגיע להייטק ולא תעמוד בתחרות שמציבות לה מדינות שונות — הקטר של המשק עלול לעלות עשן ולעצור.

באחרנוה הופעלה לאחר עיכובים  "הרשות לחדשנות", שאחד מפירותיה הראשונים הוא לפרסם דוח מודאג ומדאיג לגבי עתיד תעשיית ההייטק הישראלית.

הדו”ח שהוגש לראש הממשלה בנימין נתניהו ביושבו כשר הכלכלה מצביע על סימני משבר קשים שנראים באופק — בין היתר בשל מחסור צפוי של למעלה מ?10,000 מהנדסים ומתכנתים בעשור הקרוב, ירידה בהשקעה הממשלתית על מחקר ופיתוח והתחזקות מדינות שונות בתחרות על הובלת החדשנות בהייטק.

"אם עד עכשיו ראינו את תעשיית ההייטק הישראלית כקטר שסוחב את הרכבת, התחושה כיום היא שיש קטר שסוחב קרונות ריקים מנוסעים הנהנים מהנסיעה, או קטר שכבר בכלל לא מצליח לסחוב את הרכבת", אמר המדען הראשי אבי חסון בשיחה עם “כלכליסט”. “תעשיית ההייטק הישראלית חזקה וחדשנית והיא נמצאת בשנים טובות מאוד, אבל יש עליה היום הרבה איומים פנימיים וחיצוניים”.

לדברי חסון, יש ירידה משמעותית בנתח מקבלי התארים בתחומי המדעים מתוך כלל מקבלי התארים. כך, בשנת 2004 עמד שיעור זה על 13%, ובשנת 2014 עמד על 8.7% בלבד. את הירידה ניתן לראות באופן ספציפי במספר בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה: בשנת 2004 כ?3,000 סטודנטים סיימו תואר ראשון בתחומים אלו, ואילו ב?2014 רק 2,250. לכן, מחברי הדו"ח ממליצים לממשלה לנקוט בפעולות מיידיות להגדלת היקף הסטודנטים הרוכשים הכשרה הרלוונטית לתעשיית ההייטק.

"}הפתרון לא נמצא בשיטת הזבנג וגמרנו", אמר חסון. "אנחנו צריכים לשלב את כל ההצעות הקיימות ולתמרץ את כל המגזרים: חרדים, בני 45 פלוס, ערבים ונשים. בנוסף, אנחנו צריכים להביא עובדים זרים כדי למלא חללים בנושאים מסויימים ולתגבר את נושא חמש היחידות". עוד לדברי חסון, "הבעיה הגדולה והחסם העיקרי במשק הישראלי הם עניין התעסוקה והמחסור העצום בעובדים".

על פי הדו"ח, אחת מהדרכים המרכזיות לטיפול בבעיית התעסוקה היא להעמיק את החינוך הטכנולוגי ולהכין באופן נכון את המגזר הערבי להשתלבות בשוק ההייטק. בדו"ח מצויין כי בין 2008 ל?2015 נרשם זינוק במספר הערבים המועסקים במרכזי המחקר והפיתוח — מ?350 מועסקים בלבד ל?2,700 המועסקים כיום — אך זינוק זה לא מספיק.

 

האיום על  "המודל הישראלי"

 

נושא נוסף הנמצא על סדר היום של הדו"ח הוא התחרות העזה שיש לישראל על החדשנות בתעשיית ההייטק, ובכלל. על פי הדו"ח, מדינות רבות בעולם חורתות על דגלן את נושא החדשנות כיעד לאומי, כשרק בשנה האחרונה השיקו אוסטרליה וקנדה תוכניות חדשנות לאומיות רחבות היקף הכוללות שורה של צעדים משמעותיים בהשראת "המודל הישראלי".

בדו"ח גם מצויין כי המדינות המפותחת השונות משקיעות בשנים האחרונות יותר ויותר משאבים במחקר ופיתוח. בשנת 2002 ההוצאה הממשלתית הישראלית על מחקר ופיתוח עמדה על 0.8% מהתמ"ג — ועקפה בכך מדינות רבות כמו ארצות הברית, דרום קוריאה, אוסטריה ויפן — אך כיום היא עומדת על 0.52%, הרבה מאחורי כל אותן מדינות. עוד על פי הדו"ח, בשנים הבאות ממשלת ישראל תצטרך להשקיע לפחות 450 מיליון שקל בשנה רק כדי לכסות על הפער שנוצר.

"על מדינת ישראל לעגן בחוק את תקציב התמיכה בחדשנות לאומית כאחוז קבוע מתקציב המדינה או לחלופין מהתוצר", אמר בעניין זה חסון. "אנחנו רואים כיום הרבה מדינות שמשקיעות סכומים נכבדים מאוד בתעשיית החדשנות — מדינות דוגמת אוסטרליה, קנדה ואנגליה משקיעות מיליארדי דולרים בהקמה של תעשייה גדולה. החדשנות, שהיתה עד כה נחלת מדינות מעטות, הפכה להיות נחשקת על ידי כל המדינות. יש לישראל עדיין יתרון משמעותי והרבה הצלחות, אבל אם לא נשקיע כיום לא נוכל לשמור על היתרון שלנו".

גם בתחום ההוצאה האזרחית על מחקר ופיתוח, הדו"ח של רשות החדשנות מצביע על ירידה. למעשה, על פי הדו"ח, אחרי שנים ארוכות של הובלה בתחום זה — ישראל התדרדרה למקום השני אחרי דרום קוריאה. אחד האתגרים בתחום זה הוא קלות הביצוע של עסקים בישראל, שם על פי מספר מדדים בינלאומיים ישראל רושמת התדרדרות. התדרדרות נרשמה בעיקר בפרמטרים של מספר הימים לפתיחת עסק, מספר הפרוצדורות לפתיחת עסק, קלות קבלת אשראי וקלות תשלום המיסים.

בנושא השנוי במחלוקת מציין המדען הראשי כי לפני מספר חודשים החליטה ממשלת ישראל לצאת בצעד שימסה את הפעילות הדיגיטלית של החברות הרב?לאומיות הפועלות בישראל, בעיקר אלו המבצעות בארץ פעילות של מכירות לשוק המקומי כמו גוגל ופייסבוק. לדעת מחברי הדו"ח, ההתמודדות עם תופעת תכנוני מס מצד חברות רב?לאומיות עשויה להשפיע בצורה ניכרת על הכלכלה הישראלית, בה מתקיימת פעילות נרחבת של למעלה מ?300 חברות מסוג זה. "יישום התוכנית (למיסוי הפעילות הדיגיטלית בישראל) עלול להקשות על שימור היקף חברות הטכנולוגיה הגלובאליות הפעילות פה ועל הרחבת מספרן", אמר חסון. "התכנית תכלול המלצות לגבי אימוץ ההנחיות והתגובה הממשלתית הראויה, כדי להפיק את התוצאה הכלכלית הטובה ביותר עבור ישראל".

יצוין כי לכל הנושאים הללו התייחס לפני כחודשיים יושב הראש המיתולוגי של סיסקו ג'ון צ'יימברס, במסגרת הוועידה המוטסת של "כלכליסט". "כשאני מדבר על ישראל, אני מדבר על אחת המדינות האהובות עליי בעולם. אבל העובדה שהיא עכשיו אומת סטארט?אפ לא אומרת שהיא תמשיך להיות כזו", אמר אז. "מה שממשלת ישראל עשתה כדי לקדם את תעשיית ההייטק בשני העשורים האחרונים לא מספיק עוד. ראש הממשלה שלכם יודע להשתנות, הוא מכיר את הסיטואציה העסקית הזאת. אתם חייבים להתקדם כי העולם סוגר עליכם".

דברים דומים אמר יושב הראש של גוגל אריק שמידט, במסגרת אירוע שנערך בתל אביב לציון עשור להקמת מרכז הפיתוח של החברה בארץ. "ישראל היא סטארט-אפ ניישן אז והיום, עם מסורת של חיילים שמשתחררים מהצבא עם כישורים מדהימים של אנליטיקה, מנהיגות ועבודת צוות. זה אדיר, אבל אני חושש שיש לכם מתחרים", טען אז. "לצערי, לא שואפים כאן גדול מספיק. רק היום מבינים בישראל ששווה לחכות, ושאם תמתינו מעט תוכלו להצמיח כאן חברות בינלאומיות גדולות".

ותגובת שר הכלכלה נתניהו: "הנושא מחייב התיחסות. על כך נדבר הרבה".