דוח מבקר המדינה מתעלם ממחדלי הניהול והתקשוב הממשלתי

יום ה', 9 במאי 2013

 

דוח מבקר המדינה יוסף שפירא 63 ג'  מתעלם משום מה מהאתגרים המרכזיים בעידן בו עיקר המבחן של המשק הממשלתי ציבורי הוא בתכנון ותקצוב  מבוססי מחשוב  המלווה בביצוע מחייב ומדווח.

עיקרו סקירת מקרים ברובם פרטיים  המלמדים אולי על הכלל (הגרוע) אך הוא אינו  עוסק די בתהליכי קבלת החלטות , בניית תקציב המדינה והרשויות השונות, ניהול המידע,  השקיפות הנדרשת ועוד. בולטת לטובה רק הביקורת המקפת בתחום הבריאות.

למעשה אין כל  התיחסות בדוח לאתגר המרכזי של התקופה והוא שילוב וניצול מערכי היי-טק/תקשוב  בכל שלבי הניהול, הניתוח השליטה והבקרה בממשל הממשלתי ציבורי.

בדוח יש התיחסות רק לנושא תקשובי אחד – התדרים האלקטרומגנטים.

בענן זה כותב המבקר:

התדרים האלקטרומגנטים מתאפיינים  בתכונות התפשטות שונות ומתאימים לשימושים שונים. בשנים האחרונות חלו תמורות טכנולוגיות שהביאו לגידול ניכר בביקוש לתדרים כתשתית למתן שירותי תקשורת ומידע. התדרים הם משאב לאומי מוגבל בעל ערך כלכלי רב, והשימוש בהם מחייב הסדרה במישור הבין-לאומי ובמישור הלאומי. מדינת ישראל חברה באיגוד הטלקומוניקציה הבין-לאומי ITU
International Telecommunication Union , העוסק בעיקר בהועדה בין-לאומית של תדרים, ומחויבת לפעול על פי תקנותיו ונהליו. הועדת תדרים קובעת כי תדר או תחום של תדרים ייועדו לשימושים ולשירותים שונים, והקצאת תדרים היא מתן אישור לשימוש בתדר.

השימוש בתדרים מוסדר בישראל בפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972  ובתקנות שהתקין שר התקשורת מכוחה. בפקודה נקבע כי לא ישתמש אדם בתדר אלא בהתאם לייעודו לשימוש ולפי הקצאה שקיבל מגוף שהסמיכה הממשלה לעניין זה.

בנובמבר 2008 החליטה הממשלה שהועדת תדרים והקצאתם ייעשו בידי ועדת תדרים. עוד החליטה הממשלה על מינוי ועדת תדרים עליונה (להלן - הוועדה העליונה) שתוכל להעלות נושאים והחלטות שנדונו בוועדת התדרים ולדון בהם. בעת הקצאת התדרים מטילה המדינה אגרה שנתית שסכומה נגזר מכמות התדרים שהוקצו ברישיון. כוחות הביטחון, המשתמשים בחלק ניכר מן התדרים, אינם משלמים בעדם אגרות למדינה. אגף הספקטרום במשרד התקשורת מרכז את תכנון ההועדה וההקצאה של התדרים בישראל.

עיקרי הממצאים

הוועדות להועדת התדרים והקצאתם

1.         ועדת התדרים בהרכבה החדש שהוסמכה על פי החלטת הממשלה משנת 2008 התכנסה והחלה לפעול רק ביוני 2010, כשנה וחצי ממועד הסמכתה. כתוצאה מכך במשך תקופה ארוכה לא היה מענה רגולטורי שיסדיר את השימוש בתדרים לפי הוראות הדין, והליך הועדת התדרים והקצאתם נפגע.

2.         ועדת התדרים לא קבעה הליך להסדרת העניינים הקשורים בישיבותיה ובקבלת החלטותיה. הוועדה תיעדה את דיוניה בסיכומי דיון כלליים המתעדים בעיקר את ההחלטות. סיכומים אלה לא שיקפו את כל עמדות הנציגים שהועלו בדיון ואת נימוקי ההחלטות שהתקבלו.

3.         מתחילת עבודת ועדת התדרים ועד ינואר 2013, לא התקיימה אף ישיבה בהרכב מלא בהשתתפות כל חבריה והמשקיף.

4.         הוועדה העליונה לא התכנסה ולו פעם אחת, וממילא לא הסדירה את פעולתה, את עבודת המטה, את אופן הדיווח מול ועדת התדרים, את הליך התכנסותה ואת אופן קבלת ההחלטות בה.

5.         הממשלה הסמיכה את ועדת התדרים להועיד תדרים ולהקצות אותם, אולם מרבית ההקצאות נעשות על ידי יו"ר הוועדה, המקצה תדרים לשימוש אזרחי, ועל ידי נציג אגף התקשוב בצה"ל, המקצה תדרים לשימוש צבאי. דרך פעולה זו מבוססת על החלטה שקיבלה ועדת התדרים שפעלה במועצה בשנת 2003, אך במשרד התקשורת היו דעות חלוקות בנוגע לסמכות שלהם. יו"ר הוועדה לא עדכן את חבריה בנושא, ולא העלה לדיון את ההתנהלות בעניין סמכותה של הוועדה לאצול למי מחבריה את סמכות ההקצאה. רק בדצמבר 2012, במענה לביקורת של משרד מבקר המדינה, הכין משרד התקשורת חוות דעת משפטית הנותנת תוקף להחלטה משנת 2003, ובה הומלץ לעגן  את סמכויות ההקצאה של התדרים בחקיקה. משניתנה חוות הדעת, משרד התקשורת נדרש לדון בדרכים ליישום ההמלצה הכלולה בה.

6.         בפקודה נקבע שהועדת התדרים והקצאתם לכוחות הביטחון ייעשו לפי "הדין והוראות המינהל" שהיו קיימים ב-1.10.93. אין הוראות ברורות ורלוונטיות לעת הזאת שיסדירו את ההועדה וההקצאה של התדרים לשימוש מערכת הביטחון.

המערכות הממוחשבות והשימוש במאגרי המידע

1.         משרד התקשורת לא קיים את החלטת הממשלה משנת 2007 להקים עד סוף ספטמבר 2008 מאגר הכולל מידע בדבר ההועדה וההקצאה של תדרים. בפועל המשרד החל להקים את המאגר, בדצמבר 2009, לאחר יותר משנתיים מהמועד שבו הוחלט על הקמתו, ולאחר כשנה מהמועד שבו המאגר היה צריך להיות מוכן לפי החלטת הממשלה.

2.         המידע המוצג במאגר שהקים משרד התקשורת בנובמבר 2011 חסר ואינו תקף, ומשרד התקשורת לא פעל לטיוב המידע בו. נוהל הגישה למאגר לא הוכן עד סוף דצמבר 2012 כנדרש בהחלטת הממשלה.

3.         משרד התקשורת לא ביצע את הפעולות הדרושות להקמת אתר חלופי שישמש את האגף במקרה חירום: טרם נקבע מקום האתר, לא נרכשו רכיבי החמרה הנדרשים להפעלתו, לא פותחה התכנה במערכת תדרנט שתאפשר לגבות את נתוני המערכת, והמשרד לא קבע את דרך העדכון השוטף של המידע באתר החירום.