דוח מתריע על קפאון בהיי-טק

יום ג', 14 באפריל 2015

דוח חדש של המדען הראשי במשרד הכלכלה מגלה כי החלק היחסי של ענפי ההיי-טק בתוצר יורד וגם הגידול במספר העובדים בהיי-טק מפגר בהשוואה לגידול בעובדים במשק כולו.

עוד מצוין כי בשנים האחרונות יצוא ההיי-טק מישראל כמעט שאינו גדל  ובשנת 2014 אף חחלה בו ירידה מסוימת..

עוד מבקר המדען הראשי את העובדה  שמרבית חברות הסטארט אפ ממהרות להימכר לחברות חוץ  ואינן מגיעות לכלל גידול, קליטת עובדים  והבשלה בתוך המשק הישראלי.

במקביל המדען אבי חסון מקדם תוכנית לשילוב יזמים זרים בתעשייה המקומית כדי שאלה ישמשו בהמשך כשגרירים שלה ברחבי העולם. בשלב הראשון התוכנית תהיה מוגבלת לקבוצת ניסוי של 20 יזמים שיקבלו "ויזת חדשנות".

המדמה היא ליצור "מאיצי סטארט?אפ פרטיים", דוגמת המאיצים של מיקרוסופט, קרן ג'נסיס ולאומי-טק. 

נכון להיום מדינת ישראל אינה מחלקת אשרות עבודה ליזמים זרים עצמאיים הבוחנים הקמת חברות בישראל. אשרת העבודה הישראלית (B1) מאפשרת במקרים מיוחדים העסקה של מומחים שמרוויחים שכר גבוה במיוחד, יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק אך רק לאחר שחברה מסחרית ישראלית הוכיחה כי לא הצליחה למצוא לו תחליף ישראלי.

מרבית העובדים הזרים בישראל מועסקים רק בתחומים שבהם קיימת דרישה לידיים עובדות כגון סיעוד, בניין, חקלאות ומטבח אתני, אך יזם הייטק עצמאי שמעוניין לפעול כאן אינו יכול לעשות זאת, גם אם בטווח הארוך הוא עשוי להקים כאן חברה משגשגת או פעילות מו"פ שמשרתת חברה זרה.

תוכנית ויזות החדשנות טרם נחתמה והיא צפויה לעבור כהוראת מנכ"ל את אישורו של מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג. פרטי התוכנית טרם סוכמו, אך דו"ח שפרסם אתמול המדען הראשי מאשר את כוונות המשרד לתמוך בתוכנית ויזת היזמים.

עוד נודע כי המדען הראשי עורך רפורמה מבנית במשרד המדען כחלק מהפיכתו לרשות החדשנות, שצפויה לכלול סמכויות רבות יותר הקשורות לחברות היי-טק והשקעות טכנולוגיות בישראל. במסגרת התוכנית יוקמו במשרד המדען חמש זירות פעולה שיתמחו כל אחת בקהל יעד מסוים בענף המחקר והפיתוח.

לכל זירה ימונה מנהל, תמונה ועדה ייעודית ויוקצה תקציב שיאפשר לה להפעיל קבוצה של שלוש עד חמש תוכניות רלוונטיות. זירת ההזנק, למשל, תטפל בחממות הטכנולוגיות, אבל גם בכינון סיוע לחברות סטארט?אפ בשלב הצעיר ביותר ("סיד"); מגזר התשתיות הטכנולוגיות יעסוק בקידום מחקרים ושיתוף פעולה בין התעשייה והאקדמיה; הזירה הבינלאומית תעסוק באיתור שיתופי פעולה עם קרנות, אוניברסיטאות וחברות בינלאומיות ובמשיכת משקיעים ושותפים אסטרטגיים לחברות ישראליות; זירת החברות בצמיחה תסייע לחברות גדולות יותר וחברות בשלב הצמיחה והאשראי החוזר ואילו זירת המו"פ המסורתי, החברתי והציבורי, תסייע בכל השאר, כלומר תתמוך בחדשנות בתעשייה המסורתית ותטמיע טכנוולגיות במגזר הציבורי. התקציב יחולק בהתאם לצרכים המשתנים של כל אחד מהמגזרים האלה כל שנה.