האוצר הישראלי לא יהנה ממכירת פלייטיקה

יום ג', 2 באוגוסט 2016

ניתוח "כלכליסט":

הכנסה זעומה לממשל   הישראל כתוצאה מרכישת פלייטיקה.

 

 

רוברט אנטוקול עומד בראש מאות עובדים ישראלים שאחראים להצלחתה של פלייטיקה ושיקבלו 220 מיליון דולר בעקבות המכירה. כיוון שהעסקה מבוצעת בין חברה אמריקאית לסינית היא לא מחויבת במס בישראל כלל

 

הרכישות של  לאנטוקול הופכות  את פלייטיקה לחברת האינטרנט הגדולה בישראל וככל הנראה לאחת מחברות הגיימינג הגדולות בעולם — מה שהפך אותה לאטרקטיבית מאוד עבור קונסורציום החברות הסיני שמשלם כעת עבורה 4.4 מיליארד דולר.

 

לשם השוואה, ענקית האינטרנט האמריקאית יאהו נרכשה בשבוע שעבר על ידי ענקית הסלולר ורייזון ב?4.8 מיליארד דולר.

 

"רכישה זו מעידה יותר מכל על החדשנות והתרבות הייחודית של עובדי פלייטיקה שבמהלך שש השנים האחרונות פיתחו, עיצבו והפעילו את המשחקים החברתיים הטובים והיצירתיים בעולם", אמר אנטוקול בהתייחס לעסקת הרכישה. "אנחנו מאוד נלהבים מההזדמנויות העסקיות ששיתוף פעולה זה עתיד לייצר לפלייטיקה ומהאפשרות לפרוץ לשוק המשחקים הענק והצומח של אסיה", הוסיף אנטוקול.

 

לדבריו, מטה החברה, שמעסיקה כיום למעלה מ?1,300 עובדים (300 מתוכם בישראל), צפוי להישאר בהרצליה פיתוח לאור איכות כוח האדם הגבוהה בישראל.

 

רשות המסים לא צפויה לראות שקל אחד מהסכום שמשלם הקונסורציום הסיני עבור פלייטיקה (4.4 מיליארד דולר); זאת כי העיסקה היא בין מדינות זרות.

 

נטע גילון, סמנכ"לית התפעול של פלייטיקה הבהירה כי כיום החברה משלמת מסים שוטפים בהיקף של מאות מיליוני שקלים ופועלת על פי חוק. גילון סירבה להתייחס לנושא המס שתשלם או לא תשלם פלייטיקה בישראל בעקבות העסקה, אך היא אמרה כי "החברה היתה בבעלות מלאה של חברה אמריקאית ולאחר הרכישה תהפוך להיות בבעלות מלאה של חברה סינית". 

 

במובן זה העסקה אינה שונה מעסקאות אחרות בענף ההייטק הישראלי שבהן נמכרו בפעם השנייה חברות שהנהלתן וחזותן ישראלית לאחר שכבר נמכרו לחברות זרות. כך היה, למשל, בעסקה שבוצעה ב?2012 שבה נמכרה NDS לסיסקו העולמית ב?5 מיליארד דולר. באותה התקופה מרבית עובדי NDS הועסקו בישראל וחלק נכבד מהנהלת החברה היה ישראלי, אך העסקה לא הניבה למדינה הכנסות בצורת מסים משום שהעסקה בוצעה למעשה בין שתי חברות אמריקאיות — סיסקו וקרנות הפרייבט אקוויטי שהחזיקו ב?NDS.

 

צמיחתה של פלייטיקה היא תמונת מראה לצמיחתה של תעשיית המשחקים הישראלית, שכיום מונה למעלה מ?200 חברות שמעסיקות כ?5,000 עובדים ושרובן לא היו קיימות כשפלייטיקה נמכרה לראשונה לפני כחמש שנים.

 

 

מעבר לפלייטיקה ניתן למצוא בארץ עוד כמה חברות ענק שפועלות בתחום הגיימינג, כמו למשל פלאריום, שמתמחה במשחקי אסטרטגיה למובייל ולפייסבוק, וטאבטייל שמתמחה בפיתוח משחקי מובייל בדגש על משחקים לילדים.

עסקת המכירה הנוכחית של פלייטיקה אמנם מתבצעת בין חברה אמריקאית לתאגיד סיני, אך היא עדיין מהווה נקודת ציון שמוכיחה כי התעשייה הישראלית התבגרה.

"מכירת פלייטיקה היא נקודת ציון נוספת בהיסטוריה של תעשיית המשחקים הישראלית", אמר ל"כלכליסט" ניר מירצקי, ראש קהילת מפתחי המשחקים הישראלית. לדבריו, "החברה הכשירה עובדים רבים שחזרו לתעשייה. אני מאמין שבעקבות העסקה ישראל לא תאבד את הידע וכוח האדם הייחודי שלה, וכי בעתיד התחום בארץ ימשיך למשוך קדימה את התעשייה העולמית. אני חושב שבמוקדם או במאוחר נשמע על רכישה נוספת".