הדרדרות בתרומת ההי-טק למשק

יום ב', 15 בפברואר 2016

ענף ההיי-טק בישראל נחלש ויש חשש שיפסיק להיות קטר הצמיחה של המשק, וזאת בשל מחסור בעובדים מיומנים ושחיקה במעמדה של ישראל כמובילת חדשנות עולמית. כך עולה מסקירה שפרסם  משרד האוצר, המתמקדת בהיי-טק הישראלי.

283 אלף ישראלים עובדים בהיי-טק ומהווים 12% מסך השכירים. ענף ההיי-טק תורם 9% מהתוצר ואחראי לכ-40% מסך היצוא.

באוצר מזהירים מפני מפנה לרעה.

ראשית, סצנת הסטארט-אפים עלולה לספוג פגיעה בשל הטלטלה בשווקים שעלולה לפגוע בקרנות ההון סיכון. "הטלטלה בחודשים האחרונים בשוקי ההון עלולה לפגוע בפעילות המגזר שהפעילות בו באופן מסורתי מתואמת עם מדד הנאסד"ק (בפיגור של כרבעון). החשיבות של מעקב אחר התפתחות המגזר נובעת ממצאי הספרות הכלכלית לפיהם לפעילות מגזר קרנות ההון סיכון תרומה רבה לחדשנות, צמיחה ותעסוקה בפריון גבוה", נכתב בסקירה.

אך אזהרת האוצר רחבה יותר ונוגעת לכלל ענף ההיי-טק. "בשנים שלאחר המשבר הגלובלי האחרון, ניכרת האטה משמעותית בקצב הצמיחה של הענף והוא חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק", נכתב בסקירה. "מאז שנת 2010 קצב הצמיחה של המגזר עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק ונפסק הגידול במשקלו של המגזר בסך היצוא. האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני המגזר הוא היצע כוח אדם מיומן, נוכח גודלו היחסי של מגזר היי-טק בישראל (בהשוואה למשקים המפותחים האחרים)".

באוצר מזהירים כי אחרי צמיחה מרשימה בשוק העבודה בהיי-טק משנות ה-90, "הקיפאון בנתוני התעסוקה בשנים האחרונות מעלה סימני שאלה לגבי עתידו של הענף. הגידול המהיר בשכר בענפי ההיי-טק תומך בהערכה כי הקיפאון בתעסוקה משקף מגבלת צד ההיצע, קרי מחסור בכוח האדם המיומן. בשנים האחרונות חל גידול מהיר ביחס השכר בין ישראל לארה"ב, הפוגע באטרקטיביות של הרחבת הפעילות בישראל עבור החברות הזרות".

הסיבה העיקרית למחסור בעובדים מיומנים הינה ירידה במספר בוגרי מדעי המחשב ועלייה במספר בוגרי המכללות למיניהן. כמו כן הם מזהירים כי המחסור בכוח אדם מיומן "אינו צפוי להיפתר בהיעדר מדיניות כוללת. נתח מקבלי התארים בתחומי המדעים נמצא בירידה משמעותית בעשור האחרון. מגמה דומה, אם כי בעוצמה חלשה יותר, מאפיינת גם את מדינות ה-OECD. מספר מסיימי התארים בתחומי המדע מדי שנה נותר ללא שינוי משמעותי (בערכים מוחלטים) בעשור האחרון".

אך המחסור בעובדים מיומנים אינו הצרה היחידה. באוצר מזהירים משחיקה במעמדה של ישראל כמובילת חדשנות עולמית: "שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התוצר מצוי ברמה דומה מזה כעשור, וטרם חזר לרמה של תחילת העשור הקודם. הקיפאון המתמשך הוביל לכך שבשנת 2013 איבדה ישראל את דירוגה במקום הראשון בקרב מדינות ה-OECD, לטובת דרום קוריאה.

"יתרה מכך, השחיקה במעמדה של ישראל בתחום החדשנות עולה גם ממדדים בינלאומיים נוספים. כך למשל, בשנתיים האחרונות הידרדרה ישראל למקום ה-22 בדירוג מדד החדשנות הגלובלי של ה-WIPO. במדד החדשנות בלומברג ישראל מדורגת במקום ה-11".