המדען הראשי נגד תקציב המופ הממשלתי

יום ד', 26 באוקטובר 2011

המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, מזהיר "מדינת ישראל מפקירה את עתידה. אם לא נגדיל את ההשקעות במו"פ היום, בעוד עשור נתעורר ונגלה שייבשנו הן את תעשיית הידע והחדשנות הישראלית והן את התעשייה המסורתית".

"מאות פרויקטים ומיזמים חדשניים שעתידים להצמיח את הכלכלה הישראלית, אינם יכוליםלקבל את התמיכה הנדרשת ועתידם מוטל בספק. היום אנחנו קוצרים את פירות העבר, אךהנתונים היבשים מלמדים שהעתיד אינו מבשר טובות. כסף שיושקע בשנת 2020 לא יצליח לפצות על עשור אבוד וישראל תאבד את יתרונותיה לטווח של שנים".

בעשור האחרון ירדו תקציבי המדען הראשי בשיעור ריאלי של    36.3%  לרמה של

1,426 מליוני ?  כיום בהשוואה ל-2,244 מ'? (במחירי 2011) בשנת 2000.

המדען הראשי במשרד התמ"ת אבי חסון שהוא היועץ  לממשלה בנושא התעשייה עתירת הידע והחדשנות בישראל, לרבות ביצוע מעקב אחר התהליכים המרכזיים בתעשייה זו, וניתוח משמעותם, התריע שוב בפני משרד האוצר על מחסור חמור בתקציב המו"פ בישראל ודרש תוספת  תקציבית מיידית כבר בשנה הנוכחית במטרה להביא לדיון למעלה מ-500 בקשות מו"פ בהיקף השקעה מבוקש של כ--1.7 מיליארד שקלים. על פי נתוני לשכת המדען הראשי המבוססים על ביקושי התעשייה למו"פ, היקף המחסור בתקציבי המו"פ הכולל מגיע לכ-450 מיליוני שקל כאשר מסך זהלמעלה מ-370 מיליון  שקל חסרים בקרן המו"פ ולמעלה מ-40 מיליוני שקל חסרים בתוכנית החממות.

לדברי חסון,  על אף שאין מחלוקת בממשלה על חשיבות ההשקעה במחקר ובפיתוח ועל אף  שמחקרים רבים מוכיחים כי כל שקל שמושקע במו"פ דרך מענקי המדען הראשי תורם למשקתרומה ישירה של בין פי 5 לפי 10, בעשור האחרון מדינת ישראל מייבשת את אחד מנכסיההכלכליים היחידים והחשובים ביותר. "שיעור ההשקעה הממשלתית במו"פ עסקי בישראל נמצאבמגמת ירידה מתמשכת  ועומד בשנת 2011 ע"ס של מיליארד וארבע מאות מליון ? לעומת כ-2  מיליארד ושלוש מאות מליון ? בשנת 2000 (במחירי 2011), מדובר בנתונים קשים שאת משמעותם ההרסנית נרגיש בעוד עשור כשכבר יהיה מאוחר מידי".

בעוד שבעבר התגאתה ישראל בהיותה מובילה עולמית בשיעור ההשקעה הממשלתית  במו"פעסקי, עובדה שעל בסיסה צמחו בישראל תעשיות עתירות ידע, הרי שכיום שיעור ההשקעה שלישראל  נמוך גם בהשוואה למדינות מפותחות כדוגמת ספרד, ארה"ב, קוריאה, שוודיה,  גרמניה, איטליה, אנגליה.  צמצום ההשקעות של המדינה מותיר חלל שהמגזר הפרטי אינו יכול למלא, הן בשל "שנאתו" להשקעות בסיכון גבוה והןבשל המשבר הכלכלי.

כתוצאה מאילוצי תקציב, כבר במהלך ספטמבר האחרון שיגר המדען הראשי מכתב ל-430 חברות שהגישו בקשות לקבלת מענק לתמיכה במחקר ופיתוח ואשר בקשותיהן טרם נדונו בוועדת המחקר, בהודעה נמסר כי: "בשל הצמצום שחל השנה בתקציבי התמיכה במחקר ופיתוח העומדים לרשות המדען הראשי, וועדת המחקר איננה יכולה לדון בשלב זה בבקשות לתמיכה במחקר ופיתוח אשר הוגשו ללשכת המדען הראשי". נכון להיום על שולחן המדען הראשי קיימות כ -430   בקשות לתמיכה בהיקף של 1.3 מיליארד שקל תקציב מבוקש ע"י התעשייה ואשר לא ניתן לדון בהן בשל המחסור בתקציב. בלשכה צופים כי עד סוף השנה צפוי כי יוגשו עוד כ-100בקשות לפחות בתקציב מבוקש של כ- 400 מיליון שקל.

מנתוני ההחלטות לאישור תוכניות מו"פ לשנת 2011 ניתן לראות כי מרבית התעשייההנתמכת כיום בלשכת המדען הראשי הינה  תעשייה קטנה ובינונית ורק כ-15% מהמענקים אושרו לחברות גדולות

בנוסף חל גידול משמעותי בנתח המענקים שאושרו  באזורי עדיפות לאומית וחלקן מגיע  ל27.8% מתוך התקציב הכולל של קרן המו"פ וזאת ביחס 4.3% בשנת 2000.

בלשכת המדען הראשי מסבירים כי הגידול נובע פעילות הולכת וגדלה של החברות הגדולות בפריפריה וכן כניסתן של חברות מתחום התעשייה המסורתית יותר להשקעה במו"פ.