הנזק הכלכלי למגזר העסקי משבוע עבודה מקוצר

יום ד', 2 ביולי 2014

 

 

החלת שבוע עבודה מקוצר (חצי יום עבודה ביום שישי וימי שבת וראשון - חופש),  תוביל לעלות למגזר העסקי, בהיקף נטו של כ- 14 מיליארד שקל בשנה, שמהווים 2% התוצר העסקי. נזק זה כולל את הפגיעה בתעשייה הישראלית, בהיקף של 5.5 מיליארד שקל.

 

ההפסד למגזר העסקי  יקוזז באופן חלקי בלבד, הודות לתרומה החיובית הצפויה כתוצאה מגידול בפעילות ענפי הבילוי והפנאי, הנאמדת בכ- 5 מיליארד שקל (אחרי הקיזוז, הפגיעה נטו במגזר העסקי תהיה 14 מיליארד שקל). כך עולה מבחינה כלכלית שערכה מחלקת המחקר בהתאחדות התעשיינים.

 

מנכ"ל התאחדות התעשיינים ונשיאות הארגונים העסקיים, אמיר חייק: "ההצעה להחיל על המשק שבוע עבודה מקוצר, תוביל לנזק כלכלי עצום למשק, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, אשר יגמד כל תרומה חיובית אפשרית שתיווצר בעקבות עלייה בפעילות העסקית בימי החופש. אני קורא לשר סילבן שלום והשרה ציפי לבני, לגלות אחריות לאומית ולמנוע את המשך קידומה של הצעה זו, שתפגע בחוסן הכלכלי של המשק ובכושר התחרות של התעשייה הישראלית".

 

הפסד משמעותי נוסף צפוי כתוצאה מעבודה מקוצרת בימי שישי. מבדיקת מחלקת המחקר עולה כי החלת יום עבודה של 6-8 שעות בימי שישי, איננו ישים במדינת ישראל, לאור צביונה היהודי-דתי. בפועל, יהפוך יום שישי לקצר במיוחד ויאופיין בירידה ניכרת בפריון העבודה.

 

בנוסף, החלת שבוע עבודה מקוצר, יוביל להארכת יום העבודה ל- 9 שעות, אשר מאופיין בתפוקה שולית בסוף היום. הירידה בתפוקה צפויה להביא לפגיעה חמורה בפריון, בעיקר בתעשייה, בקרב עובדי ייצור בשטח, מפעילי מכונות וכדומה.

על כן, קיצור שבוע העבודה במתכונת המוצעת, צפוי לפגוע באפקטיביות הפעילות היצרנית והעלות הכוללת לתעשייה בלבד נאמדת בכ- 5.5 מיליארד שקל.

 

בדומה, ייאלץ גם יתר המגזר העסקי להתמודד עם תוספת עלויות כבדה, הנאמדת בכ- 13.7 מיליארד שקל, בשל תוספות שכר לעובדים שיועסקו ביום השבתון(יום א'), לצד הפסד תפוקה בגין ירידת הפריון ביום שישי המקוצר וירידה בפריון בסוף יום העבודה המוארך. 

 

במרבית מדינות העולם נהוג שבוע עבודה בן 5 ימים מלאים לפחות.יתרה מכך, לנוכח מגבלות העבודה ביום ו' כיום עבודה מלא, עולה החשש כי הצעה זו תביא, לפחות בחלק מהמגזרים, לגלישה ל- 4 ימי עבודה.  זאת בעוד בעולם המערבי, החותר לגמישות תפעולית, לא מוכרת מתכונת עבודה בהיקף כה מצומצם של 4 - 4.5 ימי עבודה בשבוע.

בעיה נוספת עימה ייאלץ להתמודד המגזר העסקי ביישום שבוע עבודה מקוצר, הינה הפגיעה בגמישות שבוע העבודה, המתאפשרת כיום על-פי החוק. כיום מאפשר ההסכם הקיבוצי גמישות מאחר שהוא לא קובע מסגרות לגבי היום הפנוי. הצעה זו תפגע בגמישות, מאחר ותאלץ את המעסיקים במרבית המקרים לתת את היום הפנוי ביום א'.

כמו כן, מבדיקת מחלקת המחקר בהתאחדות עולה כי החלת שבוע עבודה מקוצר, תחייב את המגזר העסקי ככלל ואת התעשייה בפרט, לבצע התאמות תפעוליות לא מבוטלות, לצד התאמת חוקי העבודה לשינוי. בין השאר, תנאי הכרחי ליישום ההצעה הינו מתן היתר למפעלים העובדים ב- 2 או 3 משמרות, לעבוד בימי ראשון. אם מפעלים אלו לא יעבדו בימי ראשון, הם ייאלצו להקטין את מכסת השעות השבועית באופן דרמטי. דבר אשר יוביל לפגיעה בלתי הפיכה בתפוקתם השבועית ולפגיעה אנושה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית. 

יתרה מכך, גם אם יינתן למפעלים היתר העבודה הנדרש ליום ראשון, הם ייאלצו לספוג תוספת עלויות שכר לעובדים שיועסקו ביום שבתון. זאת בנוסף לעלויות העודפות הצפויות למפעלים העובדים במתכונת של 2 משמרות, כתוצאה מהוספת יום נוסף של הפעלה וכיבוי המכונות במפעל מדי שבוע.