הפוליטיקאים לא מבינים שכמעט הכול מתחיל בתעשיה

יום ה', 5 במרץ 2015

במדינות אירופה המפותחות וגם בדרום קוריאה וסינגפור 50% עובדים בתעשיית הייצור. אצלנו רק כ-7% * אני לא רואה מפעלים חדשים שנבנים * גם ההייטק בורח מהארץ, מוכר ידע. חבל שבמקום לעשות את המוצרים פה הולכים לטאיוואן.

"אני שמח להיות כאן אתכם, כי אתם מדברים שפה שאני מבין." כך פתח התעשיין סטף ורטהיימר את דבריו בכנס הישראלי להנדסת מכונות של לשכת המהנדסים, שהתקיים השנה (2-3 במרץ) בסימן: הגברת כושר התחרות של התעשייה הישראלית. סטף פנה למהנדסים הרבים שהגיעו לכנס, ומשולבים בתעשיות האנרגיה, בתעשיה הבטחונית, הביו-רפואית, ובאקדמיה, בעולם ההייטק והסטארטאפים, וגם בתעשיה המסורתית.

"נשרוד פה רק אם יהיה ביטחון, ואם ניצור פה הרבה מקומות עבודה, והרבה מפעלים", אמר. אני לא רואה מפעלים נוספים שנבנים. ההייטק בורח מהארץ, מוכר ידע. חבל שבמקום לעשות את המוצרים פה הולכים לטאיוואן."

התעשיין המיתולוגי פנה גם למהנדסים הצעירים הרבים שהגיעו לכנס, חלקם רק סיימו את לימודיהם במגוון מוסדות הלימוד האקדמיים בארץ, ושיבח אותם על בחירתם במקצועות טכנולוגיים. "באקדמיה בישראל יש בערך 300,000 איש, ורק כ-6% מהם לומדים מקצועות של טכנולוגיה. יש גם עורכי דין, בערך כפליים מזה,  וכולם לומדים לנהל אבל לא באמת יודעים על מה מדובר", הוסיף.

"לתעשיה שאתם מייצגים יש חשיבות עצומה אך באיזה שהוא מקום היא לא מוכרת את עצמה נכון. הפוליטיקאים לא מבינים שכמעט הכל מתחיל מפה - צריך לדבר על ייצור וכמות האנשים שאפשר להעסיק ולפרנס בכבוד, לעמוד בתחרות מול מערכות אחרות ".

הוא ציין כי במדינות אירופה המפותחות וגם בדרום קוריאה וסינגפור 50% עובדים בתעשיית הייצור. ואילו אצלנו רק כ-7%...

גם יו"ר הכנס, ד"ר אמיר זיו אב, הבעלים של חברת זיו אב הנדסה ולשעבר המדען הראשי של משרד התחבורה, התייחס בדבריו לשיפור כושר התחרות של התעשיה הישראלית ואמר כי העברת הייצור למזרח אסיה אינה בהכרח הפתרון המתאים להוזלת עלויות. ניתן לייעל חלקים משמעותיים מהתעשייה הישראלית ולהוריד את עלויות הייצור בישראל עצמה, באופן שישפר את כושר התחרות בעולם ויחסוך את העברת הייצור לסין ומזרח אסיה. "בחלק גדול מתעשיית בהיי-טק הישראלית כמו מדפסות תלת מימד, סורקים, ציוד רפואי, מערכות רובוטיות, ועוד, מרכיב החומרה בעלות הייצור הינו הדומיננטי ופוטנציאל הורדת עלות הייצור לרמה תחרותית, הינו רב. זאת ניתן לעשות באמצעות אופטימיזציה של המוצר והנדסת ערך.

כמו כן, את המערכות מסוג זה לעיתים קרובות יותר זול, בעלות הכוללת שלהם, לייצר בישראל בסמוך לצוותי הפיתוח, ולא בסין.גם רמת אוטומציה ורובוטיקה גבוהה, דוגמת ישקר, יכולה לנטרל את הנחיתות כביכול לקיום תעשייה בישראל."

גולת הכותרת של טקס הפתיחההיתה הצגת מהנדסי העתיד, שסטף ורטהיימר נהנה כל כך להעניק להם תעודות הוקרה בגין פרויקטים מצטיינים שעשו לסיום לימודיהם. הסטודנטים נבחרו כל אחד על ידי המוסדות האקדמיים השונים בהם למדו, כשכל מוסד שלח את הפרויקט המצטיין לדעתו, בהם: אוניברסיטת ת"א, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת אריאל, מכללת אפקה ומכללת סמי שמעון בנגב.  "אני תמיד בודק אצל כל אדם צעיר - האם יישאר פה בארץ? האם יקים משהו? ישתתף בהקמה של משהו? בין אם זה טכנולוגיה, שיווק, או פיתוח, העיקר שתתרמו משהו. זוהי ציונות", אמר סטף. עוד  ביקש מהסטודנטים: "שכל אחד מכם יציב לעצמו מטרה – להכפיל את הייצור שלו."

בין המרצים בכנס היו: פרופ' אלון וולףראש המעבדה לביו מכניקה וביו רובוטיקה, מייסד חברת MedRobotics, (מחמשת הפיתוחים הישראלים שהוצגו לנשיאאובמה בביקורו בישראל); גדעון פרנק- לשעבר מנכ”ל הוועדה לאנרגיה אטומית, ודירקטור בחברת חשמל; אבי פלדר, מנכ?ל התעשיה הצבאית לישראל;  ד”ר טוביה רונןסמנכ”ל בכיר וראש חטיבת מו”פ והנדסה, "רפאל"; פרופ’ עמית גפןאוניברסיטת תל אביב, (חוקר בתחומי מכניקה ורפואה) ואחרים.

הכנס כלל גם תצוגה מרשימה של מערכות רובוטיקה ואוטומציה מתקדמות של חברות Yaskawa, ענקית הרובוטים היפנית שפתחה ממש לאחרונה מרכז פיתוח בישראל, ושל חברת Festo  הגרמנית, המתמחה ברובוטיקה לתעשיה אשר שואבת השראה בתכנון מעולם בעלי החיים.