כנס קניין רוחני 2014

יום ה', 3 ביולי 2014

 

:

לין: יש ליצור הרתעה וענישה כלפי יצרני וסוחרי תרופות מזויפות כפי שנעשה לסוחרי סמים

 

תופעת זיופי המותגים המסחריים בישראל הולכת וצוברת תאוצה ומאיימת על המגזר העסקי, הפועל על פי חוק, ופוגע כמובן גם בציבור הצרכנים. ארגון הגג למלחמה בזיופים והפרת זכויות יוצרים, הפועל במסגרת איגוד לשכות המסחר ובשיתוף פעולה עם מינהל המכס ברשות המסים, קיים בבית איגוד לשכות המסחר בתל אביב את כנס הקניין הרוחני השנתי.

 

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פתח את הכנס בהתייחסו לאכיפה, אשר חייבת להתייחס אל הסחר במוצרים המזויפים בדגש על תרופות כמו לסחר בסמים: "זיופי תרופות עלולים להביא אל מותם של אנשים, ולכן יש להתייחס אל זייפני התרופות עמו לעוסקים בסחר בסמים. יש ליצור הרתעה באמצעות ענישה חזקה וחמורה מאוד, כפי שנעשה לסוחרי סמים". לין הוסיף ואמר כי בכוונת האיגוד "לפנות ולהציע לממשלה לתקן את פקודת הסמים כך שתחול גם על כל מי שיעסוק בזיוף תרופות ובשיווקן". לין הזכיר כי כאשר כיהן כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ה- 12 הוא העביר תיקון חקיקה לפקודת הסמים המסוכנים, הכולל החמרת הענישה בעבירות סחר בסמים והפקעת רכוש סוחרי סמים הנוצר מפעילות עבריינית, העלאת גובה הקנסות בעבירות סחר בסמים מ 45,000 ? ל- 1,125,000 ? והעלאת תקופת המאסר מ- 15 ל- 20 שנה.

 

אבירם אברמוביץ, מנהל תחום בכיר תהליך שחרור במינהל המכס הציג נתונים על שנת 2013 בתחום הקניין הרוחני. לדבריו, "הפרות קניין רוחני הן סיכון לכלכלה ולבטיחות הציבור, ובמסגרת זו המכס פועל נמרצות ומדי יום להערכות סיכונים, תפיסות, מבצעים מקומיים לקראת חגים כמו פורים וחג המולד, וזאת כדי לאתר טובין מזויף. כמו כן, אנו שותפים למבצעים בינלאומיים בשיתוף עם ארגון המס העולמי".

 

על פי נתוני מינהל המכס, כ-40% מכלל התפיסות בשנת 2013 היו של זיופי הנעלה וטקסטיל; 15% נוספים מהווים זיופי אביזרי המחשב, מכשירים סלולאריים וחלקיהם ומוצרי חשמל; 15% תיקים, ארנקים ואביזרי אופנה; 15% צעצועים ושעונים, 10% קוסמטיקה ותרופות ו-5% שונות. בנוסף, בשנת 2013 סה"כ משלומים שעוכבו או נתפסו 958, ובנוסף הושמדו 1,733 משלוחים מפרים קניין רוחני.

 

עו"ד רועי קורניק, שותף בכיר וראש מחלקת אכיפה בקבוצת ריינהולד כהן, דיבר על הצורך לצמצם את תופעת יבוא והפצת הזיופים: "מקובל לחשוב כי הנזק שנגרם כתוצאה מיבוא והפצת זיופים פוגע רק או בעיקר בבעלי הזכויות, אך זה כלל לא נכון. תופעת הזיופים פוגעת בכולנו: בנו כמדינה, בנו כבעלי עסקים במדינה ובנו כצרכנים. צמצום התופעה מתאפשר על ידי יצירת הרתעה, זאת בדרך של הפעלת אמצעי אכיפה אפקטיביים בסיוע שלטונות המכס ויחידות הקניין הרוחני של המשטרה, הגשת כתבי אישום על ידי המדינה, הגברת הענישה, ונקיטת הליכים פליליים כנגד הזייפנים".

 

עו"ד מוטי אמיתי, מנכ"ל זיר"ה וסמנכ"ל הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ, אמר כי בעלי הזכויות של התכנים משקיעות מיליוני דולרים בשנה על מנת לנסות ולהלחם בתופעה, אולם מבלי שהמחוקק ורשויות האכיפה במדינת ישראל יתערבו בצורה אקטיבית באכיפה הדיגיטלית, לא נצליח למגר את התופעה. 

 

רפ"ק דרור קלייטמן, קצין קניין רוחני ארצי ממשטרת ישראל אמר כי משטרת ישראל עוסקת באכיפת דיני הקניין הרוחני באמצעות יחידות ייעודיות ומקצועיות העוסקות בנושא במחוזות השונים וביחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית בלהב 433. מדי שנה מטופלים במשטרה למעלה מ-400 תיקי חקירה ומוגשים למעלה מ-200 כתבי אישום. על כן, ישנה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה בין משטרת ישראל לכלל הגופים העוסקים בנושא זה.

 

עו"ד עידן סידס, בא כוח מיקרוסופט העולמית, שותף במשרד עודד שטייף, סידס ושות', הרצה בנושא פיראטיות תוכנה והקשר ל- Cyber Crime, אמר : "תוכנות מזויפות מהוות איום ממשי ומיידי לצרכן הישראלי. על פי מחקר עולמי של האוניברסיטה הלאומית של סינגפור ו- IDCכ-61%  מהתוכנות המזויפות מכילות תוכנות זדוניות המופצות בין היתר על ידי ארגוני פשיעה בינלאומיים. הן פוגעות במחשב ובביצועיו ומהוות אמצעי להונאות פיננסיות כשהן מדמות העברות בנקאיות מהמחשב האישי. כמו כן, לעתים התוכנות הזדוניות מכילות תוכנות ריגול שגונבות מידע אישי רגיש ממחשב המשתמש. חשוב שהציבור הישראלי יהיה מודע לסכנות הכרוכות בתוכנות מזויפות המוצעות לו בחינם או במחיר נמוך מאוד. ההטבות הללו כביכול הן יקרות מאוד".