כשלון פרויקט להבה להקטנת הפערים הדיגיטליים

יום ו', 4 במאי 2012

עיקרי הממצאים בדוח שפורסם באחד למאי 2012

1.     הממשלה שמה לה ליעד לצמצם את הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית באמצעות 100 מרכזי תקשוב קהילתיים שתוכנן להקימם בשנים 2002 ו-2003, אך עד סוף שנת 2010 פעלו 13 מרכזים בלבד. מכאן שבמשך שמונה שנים, ממועד קבלת ההחלטה על הפרויקט ועד החלטת שר האוצר בינואר 2010 להקים 17 מרכזים חדשים, לא קודם הפרויקט כמתוכנן.

2.     רק באוגוסט 2011, כשנה וחצי לאחר שהתקבלה החלטת שר האוצר, הסתיים איוש כוח האדם במרכזים החדשים.

3.     בספטמבר 2011, עקב מחסור חמור במדריכים ב-13 המרכזים הוותיקים, של
כ-38% מתקן כוח האדם בהם, הפעילות במרכזים אלו הייתה מצומצמת: מספר הקורסים הופחת, כמה מהם נסגרו בשעות אחר הצהריים המוקדמות ומקצתם לא נפתחו בימי שישי.

4.     נקבעו יעדים לעניין אוכלוסיית היעד של הפרויקט, ולפיהם רוב משתתפי הפרויקט (70% מהם) יהיו ילדים מהגיל הרך ועד גיל בית הספר, ורק 30% מהמשתתפים יהיו מבוגרים. זאת על אף שבחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 נקבע כי מתפקידם של מוסדות החינוך להקנות לילדים מיומנויות וכישורי למידה בסביבה דיגיטלית, ואילו לאוכלוסייה הבוגרת חסר פתרון מערכתי בתחום זה שיהיה בו כדי לסייע לה להשתלב בשוק העבודה.

5.     אף שבפועל רוב שירותי הפרויקט ניתנים לאוכלוסיית הילדים, לא התקיים שיתוף פעולה בין משרד האוצר למשרד החינוך בכל שנות הפעלתו של הפרויקט. עוד נמצא כי משרד החינוך אינו מפקח מהבחינה הפדגוגית על התכנים וההדרכה במרכזי להב"ה, אף שילדי הגנים ותלמידי בתי הספר הם האוכלוסייה העיקרית המשתתפת בפעילות מרכזי להב"ה ומגיעה אליהם באופן שוטף במסגרת תכנית הלימודים.

6.     משרד האוצר העמיד בראש פרויקט להב"ה עובד חברת כוח אדם המשמש ממאי 2005 כמנהל הפרויקט. בדיקת פעולותיו במשך השנים מלמדת על כך שהוא משמש גורם מרכזי בקבלת החלטות ובהתוויית מדיניות בכל הנוגע לפרויקט, לרבות ייצוג המשרד כלפי חוץ. מכלול פעילותו נעשתה שלא בהתאם להנחיית נציבות שירות המדינה ולפיה קבלן או עובד חברת כוח אדם המועסק על ידי משרד ממשלתי לא יהיה מעורב בפעולות הביצוע הייעודיות של המשרד, לא ישתלב בהיררכיה של המשרד ולא ייצג את המשרד כלפי חוץ.

7.     משרד האוצר לא החיל על עובדים בתפקידי ניהול בפרויקט הגבלות בנושא עבודה פרטית דוגמת ההגבלות החלות על עובדי מדינה. נמצא כי מנהל פרויקט להב"ה היה שותף עסקי בחברה פרטית עם אחד ממנהלי המרכזים הכפופים לו - מנהל מרכז להב"ה בצפת, המשמש גם מנהל אזור הצפון. עוד נמצא כי החברה הפרטית מכרה את שירותיה לחברה אחרת, שאחד מבעליה הוא עובד בכיר נוסף בפרויקט, המשמש מנהל מרכז להב"ה ברהט. קשרים עסקיים אלו בין עובדי הפרויקט מעוררים חשש לניגוד עניינים ולפגיעה בסדרי מינהל תקין.

8.     פרויקט להב"ה פועל עוד משנת 2002 בלי שנעשו מדידה והערכה של השפעת פעילות המרכזים על צמצום הפער הדיגיטלי ושל מידת הטמעת השימוש בטכנולוגיות המידע בקרב אלו שהשתתפו בהכשרות במרכזים. פעולות המדידה והערכה לא בוצעו אף שגורמים שונים דרשו את ביצוען כבר בתחילת הפרויקט, וכן במהלך שנות פעילותו, ואף על פי שכבר בשנת 2003 פותחו כלי מדידה והערכה בעלות ניכרת. רק בשנת 2010 הוחלט לבצע מחקר מקיף לבחינת האפקטיביות של פעילות מרכזי להב"ה בכל הנוגע לצמצום הפער הדיגיטלי. במועד סיום הביקורת עדיין לא הושלם המחקר.

9.     בשנים 2007-2011 התקשר משרד האוצר עם יועצת חיצונית למתן שירותי ייעוץ פדגוגי בנושא צמצום פערים דיגיטליים. בביקורת נמצא כי הסכמי ההתקשרות עם היועצת לא כללו דרישה לפירוט תוצרי העבודה שעל היועצת להפיק, לרבות דרישה למתן דיווח מפורט בעניין שעות הייעוץ. כמו כן נמצאו ליקויים בהחלטות ועדת המכרזים במשרד האוצר בכל הנוגע להרחבת היקף ההעסקה של היועצת והארכת ההתקשרות עמה בשנים 2010 ו-2011.

10.   נמצאו ליקויים בגיוס כוח האדם למרכזים: גיוס עובדי להב"ה התבצע במשך כשמונה שנים באמצעות חברה אחת, שלא לפי הוראות התכ"ם; עוד לפני סיום ביצועו של המכרז הייעודי ופרסום החברות הזוכות בו גויסו עובדים להפעלת המרכזים החדשים, ומשרד האוצר לא וידא כי הם קיבלו הודעה בכתב שבה נאמר כי מדובר בגיוס לתקופה קצובה, כי המשך העסקתם על ידי החברות הזוכות במכרז נתון להחלטתן וכי ההתקשרות עמן תהיה בתנאי העסקה שלא יהיו שווים בהכרח לתנאי העסקתם עד כה; לא נמצאו מסמכים המתעדים את תהליך קבלת ההחלטה במשרד האוצר להעניק במרכזים החדשים שירות מורחב באמצעות הוספת מדריך חמישי, לרבות הנתונים והשיקולים שבהתבסס עליהם התקבלה ההחלטה; עוד נמצא כי למרכזים החדשים גויסו כמה מדריכים שאינם עומדים בתנאים שנקבעו במכרז, וכי הליך המיון של מדריכים אלו לא כלל כבעבר מבחנים שבאמצעותם אפשר לעמוד על כישוריהם בכלל ועל ניסיונם בהדרכה בפרט.

 

סיכום והמלצות

פרויקט להב"ה להקטנת הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית הוא פרויקט בעל אוריינטציה חברתית המעניק לאוכלוסיות חלשות ומעוטות יכולת הזדמנות לרכוש ידע, כלים ומיומנויות דיגיטליות העשויים לסייע להן להשתלב בשוק העבודה ובחיי היום-יום, ומכאן חשיבותו הרבה. בהחלטה על ייזום הפרויקט, שהתקבלה בשנת 2001, נקבע כי בשנים   2003-2002    יוקמו מאה מרכזי להב"ה, אבל בעשור שחלף מאז הוקמו 29 מרכזים בלבד, כמחצית מהם החלו לפעול רק בשנת 2011.

בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים, כמה מהם חמורים, באופן ניהולו של הפרויקט. ליקויים אלו מחייבים ביצועו של בדק בית יסודי ונקיטת צעדים לטיפול בליקויים ובכשלים שנמצאו, ובכללם: תקנון של תפקידי ליבה ניהולית לפרויקט; החלת הגבלות בנושא עבודה פרטית - דוגמת ההגבלות החלות על עובדי מדינה - על בעלי תפקידים ניהוליים בפרויקט שאינם עובדי מדינה על מנת למנוע מצבים פוטנציאליים של ניגודי עניינים; שילוב משרד החינוך בפרויקט ובכלל זה בחינת סוגיית הפיקוח הפדגוגי על התכנים המועברים במרכזים;

בדיקה בנוגע לקהל היעד של הפרויקט תוך בחינת הצורך להעניק מענה מקיף יותר לאוכלוסייה הבוגרת ובפרט זו שהדבר עשוי לסייע לה להשתלב בשוק העבודה; מדידה של אפקטיביות הפרויקט על ידי גורם מקצועי בלתי תלוי; בדיקת האפשרות להגדיל את מספר הקורסים המתקיימים במרכזים על ידי שינוי תמהיל עבודתם של המדריכים; קביעת יעדים ומדדים לכל אחד מהמרכזים וביצוע בקרה על מידת מימושם; ליווי הפעלתם של המרכזים החדשים ופיקוח צמוד עליהם; ניתוח מודל ההפעלה של המרכזים החדשים לצורך הערכת מידת השגתם של יעדי הפרויקט במתכונת ההפעלה שנקבעה. נודעת חשיבות רבה לקיום מכלול הפעולות האמורות וזאת על מנת להבטיח כי יעדיו ומטרותיו של הפרויקט יושגו.