מחשוב ללא שימוש בחברת החשמל

יום ה', 30 באוקטובר 2014

לאחר שב-2012 הודו בחברה בהוצאות חריגות של 1.5 מיליארד שקל ברכישת הדלקים, מגלה דו"ח מבקר המדינה כי גם כיום חישובי ההוצאות אינם מדויקים וכי החברה מוציאה חלק מחשבוניות הספקים שלה, בהיקף שנתי של 29 מיליארד שקל, באופן ידני. אין כמעט שימוש למערכת ה-ERP

כמעט שנתיים לאחר הפיאסקו החשבונאי  לאורך שנים של אחת החברות הכי גדולות במשק, זו שסיימה את 2013 בהפסד של 936 מיליון שקל והיקף התחייבויות של כ-71 מיליארד שקל, מגלה משרד מבקר המדינה שהמעקב אחר הוצאות החברה, הבקרה עליהן וחישובי הדלקים רחוקים מלהיות מושלמים. למעשה, עד היום חברת החשמל עוד לא מנטרת אחר צריכת הדלקים לה בצורה מושלמת וחלק מחשבוניות הספקים שלה, בהיקף שנתי של 29 מיליארד שקל, היא מוציאה באופן ידני.

ביקורת משרד מבקר המדינה מתרכזת הפעם ברכישת מערכת ממוחשבת לכלל זרועות החברה. חברת החשמל החליטה בתחילת העשור הקודם (2002) להצטייד במערכת מחשוב בעלות ענק של 442 מיליון שקל. לפי חברת החשמל, התקנת המערכת על כל יכולותיה, שדרוגה ותחזוקה יעלו לה עד סוף העשור תוספת של 320 מיליון שקל. לשם השוואה, שני התקציבים יחד שווי ערך לשלושה אחוזים בתעריף החשמל.

בעקבות  רכישת המערכת, בחברת החשמל "שכחו" לבדוק מה היא שווה. "ועדת ההיגוי העליונה של הפרויקט לא התכנסה מפברואר 2010 ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013. יוצא אפוא שהוועדה לא אישרה את תכנית העבודה השנתית של הפרויקט ואת תקציבו", כותב  המבקר יוסף שפירא.

אבל זו רק ההתחלה בסיפור של חלם.

"תחום הדלקים בחח"י מנוהל באמצעות שלוש מערכות מידע שפותחו ב-1994 וב-2000, והן משמשות לניהול נושאי המלאי, הרכש והמעקב אחר צריכת הדלקים. כמו כן, מידע רב בנושא הדלקים מנוהל זה שנים באמצעות טבלאות אקסל ובאופן ידני, לרבות החוזים עם ספקי הדלקים, הוצאת הזמנות לרכש דלקים ואישורן וביצוע בקרה על ההתאמה בין הזמנות הדלקים לבין החשבוניות שהתקבלו בגינן, בהיקפים של מיליארדי ש"ח בשנה", אומר מבקר המדינה, מה שמעלה את השאלה למה בכלל רכשו מערכת כל כך יקרה ומי בכלל עושה בה שימוש.

בנוסף לכך, "מערכת ה-ERP  אינה משמשת לניהול נושאי המלאי, הרכש וצריכת הדלקים, אלא רק לניהול המכירה של תוצרי הלוואי של הדלקים ולקבלת מידע על חשבוניות ועל ערך מלאי הדלקים. במצב זה, הוזנו בשנת 2012 חשבוניות רכש דלקים בהיקף של כ-15.7 מיליארדי ש"ח באופן ידני לשתי מערכות במקביל - מערכת ה-ERP ומערכת הדלקים הקיימת", אומר שפירא, ומספק אולי הסבר מדוע חברת החשמל מחזיקה כל כך הרבה אנשים, שחלקם אמורים לפרוש במסגרת הרפורמה הגדולה במשק החשמל.

 

הבדיקה של ניהול הדלקים מעלה את הממצאי המדהים הבא. "אף שהוצאות הדלקים היו ההוצאה התפעולית הגדולה ביותר של חח"י בשנים 2011 ו-2012 (12.9 ו-19.5 מיליארד ש"ח בהתאמה), ואף שכבר בשנת 2009 הומלץ בסקר הסיכונים להעביר את מערכת הדלקים לתשתית ה-ERP  או לגבש פתרון מחשובי אחר - עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013, לא יושם במלואו פתרון מחשובי כולל לתחום הדלקים, לרבות לניהול תהליך רכש הדלקים; זאת אף על פי שתהליך מובנה לרכש ציוד ושירותים, למעט דלקים, הוטמע במערכת ה-ERP, כחמש שנים לפני מועד סיום הביקורת. יצוין כי תחום הדלקים נועד להיות מיושם עוד ב-2006 בשלב ג' של הפרויקט".

במילים אחרות, כל המשבר הפיננסי של חברת החשמל, הריצה למשרד האוצר לבקש הלוואות, ערבות המדינה שניתנה לחברה על חשבון עסקים קטנים, ההתפטרות של בכירי אגף התקציבים שם ובסוף - עליית תעריף החשמל. כל אלו יכלו להימנע אם מישהו בסך הכל היה עושה את תפקידו. זאת ועוד - ממצאי המבקר מעלים את שאלה למי היה דחוף "לסלק" מחברת החשמל את הגזבר וסמנכ"ל הכספים, במיוחד ששנה ויותר לאחר מכן התווחר שניהול הדלקים של חברת החשמל רחוק מלהיות משביע רצון.

העברות ידניות, כפילות בחשבוניות

לא רק תחום הדלקים זכה לביקורת של יוסף שפירא. עיון בממצאי מבקר המדינה בתחום הספקים העלה ש"תהליך התשלום לספקים באמצעות העברות בנקאיות והמחאות, שהסתכמו בשנת 2012 בכ-29 מיליארדי ש"ח, כרוך בהעברה ידנית של נתוני תשלומים ורישומם בשתי מערכות. הדבר יוצר כפילות בעבודה ומגדיל את הסיכון לטעויות". מדוע אם כך החברה לא מנצלת את המערכת הממוחשבת שנרכשה ב-442 מיליון שקל? על זה אפילו מבקר המדינה לא יכול לענות, אבל מה שכן הוא מצא להפתעתו ש"יותר משליש מהעובדים שנדגמו המורשים להשתמש במערכת ה-ERP אינם משתמשים בה או שמשתמשים בה במידה מועטה".