מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן

יום א', 4 בינואר 2015
 
עוסקים ויבואנים שימו לב - מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן
עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך
 
בתאריך 1.1.15 נכנס לתוקפו תיקון משמעותי מאד לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), אשר צפוי להשפיע באופן דרמטי על התנהלותם של עסקים, לרבות יבואנים. 
 
הפרות של חוק הגנת הצרכן "נענשו" עד היום באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות של צרכנים שנפגעו מאותה ההפרה, ואילו התיקון הנוכחי לחוק בא לאפשר לרשות להגנת הצרכן להעניש את אותם עסקים שהפרו את החוק, באמצעים מינהליים שונים עליהם נפרט במאמר זה.
 
מהי מטרתו של תיקון זה?
 
תיקון זה נועד להרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ולהעניק לה, בין היתר, סמכות להטיל עיצומים כספיים על חברות ובתי עסק שיעברו על החוק.
יש לציין כי בטרם כניסת התיקון לתוקף, קיימת בידי הרשות להגנת הצרכן הסמכות לחקירה ולאישום פלילי, אך על מנת להפעיל סמכות זו, על הרשות להגנת הצרכן לפנות לבית המשפט. 
 
מה החידוש העיקרי בתיקון זה?
 
בעקבות התיקון אשר יכנס לתוקפו בינואר 2015, יתווספו כלי אכיפה נוספים לרשות להגנת הצרכן, בין היתר, הטלת עיצום כספי, מתן התראה מנהלית, קבלת כתב התחייבות להימנע מהפרה ועירבון, מתן צו להימנע ממכירה של מוצרים, ועוד.  
 
אילו עיצומים כספיים מאפשר החוק להטיל?
 
התיקון קובע דרגות שונות של הפרות, אשר לכל דרגה, ובהתחשב בזהות המפר (תאגיד או יחיד), נקבע עיצום כספי שונה.
 
על הפרה "רגילה" יוטל עיצום כספי בסך של 7,000 ש"ח ליחיד ו- 22,000 ש"ח לתאגיד. החוק מפרט 47 מקרים של הפרות "רגילות" וביניהן:  
 
ס' 22ג(א)(2) " הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו..."
ס' 22ג(א)(3) " לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו..."
ס' 22ג(א)(14) "לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום..."
ס' 22ג(א)(36)- "לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות סעיף 17"
ס' 22ג(א)(39)-לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח..."
 
 
 
בנוסף לזאת, על הפרה חמורה יוטל עיצום כספי בסך של 25,000 ש"ח ליחיד ו- 45,000 ש"ח לתאגיד. החוק מפרט 17 מקרים של הפרות "חמורות", וביניהן: 
 
ס' 22ג(ב)(1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה. 
ס' 22ג(ב)(2) מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות.
ס' 22ג(ב)(9) לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה.
 
בנוסף, החוק מגדיר מהי "הפרה בנסיבות מחמירות", "הפרה נמשכת", ו"הפרה חוזרת", אשר יאפשרו להטיל עיצום כספי בסכומים גבוהים יותר. 
 
מהו תהליך הטלת העיצום הכספי?
 
במקרה שבו יש  לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מהוראות החוק, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, הוא נדרש למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, כאשר בהודעה יפורטו:
 
המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה;
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת;
 
במצב כזה, עומדת למפר זכות טיעון, כאשר הוא זכאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, תוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. הממונה רשאי לבטל/להפחית/להשאיר את העיצום על כנו. באם המפר סבור כי נפלה טעות, זכותו לפנות לבית המשפט בערעור אך הערעור אינו מעכב את התשלום אלא אם בית המשפט קבע אחרת.
 
מהי התראה מנהלית? 
 
התראה מינהלית הינה הליך מקל יותר כלפי העוסק, בו הממונה לא מטיל עליו עיצום כספי אלא רק מזהיר אותו. בהתראה מינהלית נדרש הממונה לציין מהו המעשה המהווה את ההפרה, עליו להודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי.
נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
 
1. הוא לא ביצע את ההפרה;
2. המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
 
האם הממונה רשאי לעצור את מכירתם של טובין שלכאורה מפרים את החוק?
 
התיקון קובע בסעיף 21ב כי אם עוסק לא סימן את הטובין כנדרש על פי החוק, רשאי הממונה להוציא צו כי חל איסור לעשות בהם שימוש וחובה על העוסק לשמור את הטובין בעסקו עד אשר הממונה יתיר את מכירתם. זהו חידוש שלא היה עד היום בחוק והוא מרחיב את סמכויות הממונה.