משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב החגים

יום א', 31 בינואר 2016

 

מאת עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

 

 

בסקירה זו נתאר מקרה של יבואן אופניים וכלי רכב חשמליים ("היבואן") אשר שכר את שירותיה של חברת שילוח ועמילות מכס ("המשלחת"), והגיש תביעה נגד המשלחת בגין עיכובים בשחרור המשלוח.

היבואן ביקש לשנע שתי מכולות מסין לנמל חיפה, אשר הגיעו לישראל בתקופת חגי תשרי, ושוחררו כחודש לאחר מכן.

היבואן טען כי המשלחת כשלה בכך שלא הודיעה לו במועד על הגעת המטען, דבר שהביא לעיכוב בשחרורו. בית המשפט קיבל את הטענה העקרונית כי המשלחת נדרשה לתת הודעה ולא עשתה זאת, אך דחה את התביעה מחמת אי הוכחת הקשר לנזק שנטען על ידי היבואן.

מדובר במכולות שהגיעו לישראל בחגי תשרי. לאחר כשבועיים הודיעה המשלחת ליבואן על הגעתן, והמשלחת נדרשה לטפל גם בעמילות מכס ולהביא לשחרור המשלוחים. המשלוחים שוחררו לאחר כשבועיים נוספים לאחר שהיבואן השיג רישיון שהיה חסר.

היבואן טען שהמשלחת התרשלה בכך שהפרה את חובתה להודיע על מועד הגעת הסחורה לישראל ובכך נגרם לו נזק של כ-30,000 ש"ח.

היבואן הוסיף כי לאור מערכת היחסים עם המשלחת, היה ברור לו שיסופקו גם שירותי עמילות מכס.

מנגד, טענה המשלחת כי ההסכם המקורי מול היבואן היה לביצוע שירותי שילוח בלבד כמקובל בענף, וכי הסדרת השילוח בוצעה כראוי וכמצופה. חברת השילוח טוענת כי שירותי עמילות המכס הוזמנו ממנה רק לאחר הגעת הסחורה לנמל ולא מראש.

לחילופין, נטען שגם אם הייתה חריגה בבכך שלא נמסרה הודעה במועד על הגעת המשלוח, היבואן ידע היטב כי מועד ההגעה הצפוי הוא במהלך חגי תשרי, דבר שצפוי להביא לעיכובים בשחרור.

בנוסף, טענה המשלחת כי לאחר שהוזמנו שירותי עמילות המכס ממנה התברר כי היבואן לא הסדיר רישיון סחר הדרוש לשחרור אחת מהמכולות דבר שהביא לעיכוב נוסף.

ראשית, קבע בית המשפט כי הוכח שנשכרו שירותי שילוח בלבד ולא שירותי עמילות מכס, ושירותי עמילות מכס הוזמנו רק בשלב מאוחר יותר, עם הגעת הסחורה לישראל.

בית המשפט קיבל את טענת היבואן כי אחת החובות הוטלות על המשלחת הייתה לעדכן אותו בדבר התקדמות הטיפול והשילוח של מטענו, ואף על מועד הגעתו לנמל. בית המשפט דחה את טענת המשלחת לפיה לא קיבלה התעניינות מן היבואן אודות המטען, וקבע כי היבואן אינו צריכה "לרדוף" אחרי המשלחת, אלא המשלחת צריכה לעדכן אותו.  

לאור זאת, נקבע כי המשלחת התרשלה בכך שעדכנה את היבואן על הגעת המטען רק כשבועיים לאחר הגעתו לנמל.

למרות זאת, נקבע כי היבואן לא הוכיח את הקשר שבין מעשי המשלחת לבין נזקו, וזאת משום שהיבואן ידע היטב שזמן ההגעה הצפוי הינו בחגי תשרי ואם רצה להימנע מ"סחבת", היה עליו לתכנן את תהליך השילוח בצורה מתאימה.

יתר על כן, הוכח כי היבואן לא הזדרז להפיק את אישור הסחר הדרוש לשחרור חלקי החילוף מן המכס טרם הגעת הסחורה ולכן העיכוב שחל בנושא זה היה נזקף לחובתו.

 

לאור זאת, נפסק כי גם אם הייתה המשלחת מודיעה ליבואן על הגעת הסחורה לנמל מיד כשהגיעה, לא היה מצליח היבואן לשחררה טרם תקופת החגים, הן בעקבות זמני עבודת המכס בתקופת החגים והן עקב אי הנפקת אישור הסחר במועד.

 

לאור האמור לעיל, בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי הנזק הנובע מעיכוב שחרור המטען נבע כתוצאה מכישלון היבואן לתכנן את זמני המשלוח כראוי, וחייב את היבואן בהוצאת משפט בסך 3,000 ש"ח.