משרדי ממשלה שלא יעשו שימוש במערכות המידע יקנסו

יום ג', 13 בדצמבר 2016

 

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון בנושא 'ניהול ידע ומידע בשירות המדינה'.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "ניהול ידע נשמע שם כללי מאוד אבל אנחנו יודעים שמאחורי ניהול הידע יש תורה גדולה מאוד - שימור שיתוף ופיתוח הידע והנגשתו. זה המפתח למקצועיות, יעילות, זמינות, שקיפות, פיתוח וקידום. גם בהסתכלות עכשווית וגם עתידית. מדובר בדיון ראשון ומעתה נבחן כל משרד לגופו אבל גם את כלל המשרדים יחד ואת שיתוף הפעולה בניהם".

במהלך הדיון הוצג לנוכחים דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במסגרתו נמצא כי הנושא עדיין מצוי בראשית דרכו והטמעתו במשרדי הממשלה, וכי למרות החלטה להקים צוות בין-משרדי שירכז את הנושא הוא טרם הוקם עקב אי תקצוב.

ח"כ יעל כהן פארן: "בעיני זו אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה. הכנסת שקופה, כל הוועדות מוקרנות כל הזמן באינטרנט, הכל מוקלט ומוקלד. נגישות הכנסת כמעט מלאה, משרדי הממשלה ברוב המקרים לא נמצאים באותה רמת שקיפות. מעבר לכך אנחנו מאבדים הרבה מאוד ידע והופכים לא יעילים".

דר' איריס נחמיה, ראשת אגף בכיר לתכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה הציגה רפורמה של שינוי התשתיות במשרדי הממשלה וציינה כי "ניהול מידע וידע נשען על שינוי המתחולל בו זמנית בתרבות ובאנשים, בתהליכים ובטכנולוגיה",

"המטרה שלנו לגבש מדיניות ניהול מידע וידע בשירות המדינה, כולל שיתוף בין גופים" הוסיפה נחמיה והציגה כי המחיר שמשלמים על העדר ניהול כזה מגיע  בין היתר בצורה של "פגיעה כלכלית כאשר אין תיעוד פרויקטים וכל פעם ממצאים את הגלגל מחדש. פגיעה בחיי אדם – כאשר ישנו העדר שיתוף ידע לגבי אירועים בין מרכזים רפואיים ובינם לבין משרד הבריאות, פגיעה באוכלוסיות שונות כאשר אי שיתוף מידע לגבי אוכלוסיות שונות בין גורמים שונים ופגיעה בזיכרון הלאומי – חשש שרשומות אלקטרוניות בעלות ערך רב למדינה יאבד לעד"

נחמיה ציינה עוד כי יש פער גדול בין ישראל לבין העולם וכי משאבים ותקינה נמצאים בחסר, וכי הוקצו עבור 4 משרדי ממשלה כחצי מיליון שקל על מנת שיצאו לדרך.

יאיר פרנק, ראש רשות התקשוב הממשלתי: "אין ספק שזה נושא רחב וענק. שאנחנו מסתכלים על ניהול מידע וידע אנחנו מסתכלים בשני פנים, אחד במתן השירות לאזרחים, השני בניהול בתוך המשרדים. הממשלה קיבלה לאמץ הליך רב שנתי במסגרת הזו. במסגרת הזו נשאל את האזרח פעם אחת אודות נתון מסוים ונעברו לכל המשרדים, לא נריץ את האזרח להביא אישורים ממשרדים אחרים כי הם במערכת". 

"יחד עם זאת הטכנולוגיה לא יודעת לפתור את התרבות הארגונית, היא לא יכולה לומר למנהל לך לבדוק אם יש נתונים רלוונטיים לפני קבלת החלטות, הפיתוחים לא יגרמו למנהל לעשות תחקיר, בשיתוף פעולה והובלה יחד נלך למהלך שיחנך את המנהלים לעשות את העבודה הזו, זה יאפשר לנו להביא את הכלים הנכונים".

פרנק פירט כי התקבלה החלטה שכל המסמכים והדואר האלקטרוני במשרדים השונים ירוכזו במערכת "סער" וכי ההטמעה תעשה בצורת מענקים: "האוצר הקצה לכך 15 מיליון שקל בשנה, לאורך בין 5 ל-6 שנים. ייתכן שיש משרדים שנצטרך לפעול איתם בשיטות הקנסות, משרד שלא ישתף פעולה נשקול עם האוצר לשלול ממנו תקציבים שלא נעשה בהם שימוש בכיוון נכון".