שווה דיון מי צריך מאגר ביומטרי

יום ב', 7 בנובמבר 2011

מאת משה שלו עורך ראשי SoftNews

 

בימים אלה החל משרד הפנים של ישראל להריץ "פיילוט" לבחינת היתכנות ודעת הקהל לגבי הקמת מאגר ביומטרי כולל במדינת ישראל.

הפיילוט המבוסס  על החוק החדש מציע הקמת מאגר עם טביעות אצבע של כל התושבים,   שבתוכו יישמר כל המידע האישי שלנו. מאגר זה יהיה ראשון מסוגו בעולם המערבי - במדינות אחרות בהן יש תעודות זהות חכמות, המידע נשמר על התעודות בלבד ולא במאגר ממשלתי.

בכירי המשרד קושרים את הפעלת המערכת הביומטרית  לזו של דרכון ותעודת זהות אלקטרונית ממוחשבת, בבחינת הא-בהא-תליא.

הם טוענים כי ללא המאגר הביומטרי שיתבסס על נטילת טביעות אצבע מכל תושבי המדינה,  לא ניתן למנוע שימוש זייפני בתעודות זהות ודרכונים.

יתכן שדעה זו נכונה.

אך   בהחלטה לאומית כה  בסיסית חובת ההוכחה המלאה היא על תומכי המאגר שיפגע ללא ספק בפרטיות של תושבי מדינת ישראל. חובה עליהם גם לחשוף את העלות הענקית שתהיה כרוכה בהקמה ובניהול שוטף של מאגר כזה ואבטחתו.

מה גם שהוא לא יביא לביטול מאות המאגרים הקיימים בגופים רבים כולל צהל, המשטרה, חברות האשראי, הבנקים, הביטוח, רשיויות מקומיות  ועוד  שאיש מהם לא ירצה לוותר על מאגר אוטונומי משלו.

 

תומכי הצעת החוק טוענים כי:

  • המאגר הביומטרי ישים קץ לזיוף תעודות הזהותוהדרכוניםהישראלים הנאמד במאות אלפי תעודות זהות מזויפות. זיופים אלה משמשים עבריינים וגורמים עוינים, וכן תושבים זרים שחלקם מתחזים לאזרחים ישראלים ובדרך זו קיבלו במרמה למעלה ממיליארד שקל מקצבאות המוסד לביטוח לאומי.
  • המצב הנוכחי בו לא ניתן לזהות באופן מוחלט את אזרחי ישראל בעזרת תעודות הזהות והדרכונים הישראלים הקיימים מסוכן בהרבה לביטחון מדינת ישראל מאשר דליפה אפשרית של מאגרי המידע.
  • המאגר הביומטרי יסייע להלחם בפשיעה בישראל משום שגורמי אכיפת החוק יוכלו באמצעותו לאתר חשודים בפלילים בעזרת טביעת אצבעותשהחשודים השאירו בזירת הפשע או באמצעות תמונות של החשודים שצולמו במצלמות אבטחההממוקמות בזירת הפשע.
  • במדינות מערביות שונות מפעילים כיום מאגרי מידע דומים, אף על פי שלא מדובר במאגרי מידע הכוללים את הנתונים הביומטריים של כלל תושבי מדינתם.
  • הקמת מאגר שיכיל את כל הנתונים הביומטריים של תושבי ישראל בנוסף להנפקת תעודות הזהות הביומטריות היא חיונית, משום שהמאגר ישמש אמצעי גיבוי וזיהוי במקרה שתעודות הזהות הביומטריות יאבדו.

מבקרי החוק טוענים כי:

  • על-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". למדינה הזכות להחזיק מידע על אזרחיה במידה הדרושה בלבד ולצורך תכלית ראויה, אך איסוף פרטים ביומטרים פירושו שהמדינה מתייחסת אל האזרח כחשוד כל עוד לא הוכחה חפותו, ולטענת המתנגדים מדובר בפגיעה לא-מידתית בפרטיות.
  • ניתן להשיג את רוב תכליות החוק גם ללא הקמת מאגר, ודי בהטמעת הנתונים הביומטריים בתעודות הזהות ובדרכונים.
  • הרשויות בישראל אינן מסוגלות או ראויות להחזיק ולנהל מאגר נתונים המכיל מידע אישי ורגיש מסוג זה. הם מדגימים את כישלון המדינה להחזיק במאגרי מידע כאלו בדליפתם לאורך השנים של מאגרי מרשם האוכלוסיןשל משרד הפנים, לידיים פרטיות ולאינטרנט, ומצביעים על אוזלת ידה של המשטרה בהתמודדות עם הבעיה.. מביאים לדוגמה את פרשת תוכנת המחשב אגרון, אשר הופצה בין היתר למקורות עבריינים.
  • קיימת סכנה שהמאגר ידלוף בעתיד. מהרגע בו הנתונים שבמאגר יהיו גלויים לכל, הדליפה תהיה בלתי הפיכה (לא ניתן להחליף טביעות אצבע) ותפגע באופן חמור בפרטיותם של כלל אזרחי ישראל – במיוחד במידה והמאגר ידלוף לגורמים מסחריים, לגורמים פליליים או לגורמים עוינים שעלולים להשתמש במאגר הנתונים בין היתר לצורך זיהוי ישראלים בחו"ל לשם חטיפתם, או להכנת תעודות מזויפות על ידי התאמתן לאדם בעל נתונים דומים לאלה של העבריין נושא התעודה המזוייפת.
  • קיימת סכנה כי השלטון ירחיב את שימושו במאגר, לאחר שיבנה, למטרות אליהן לא נועד. למשטרים ריכוזיים יש נטייה היסטורית להגדיל את השליטה והשיטור של הציבור שלהם.
  • ישראל תהייה המדינה הראשונה בעולם אשר המפעילה מאגר נתונים מסוג זה לכלל תושביה.
  • הקמת המאגר תעלה מיליארדי שקלים ותועלתו מפוקפקת.

בשורה התחתונה  נראה כי ניתן  וראוי בהחלט לקדם במרץ את פרוייקט תעודת זהות חכמה ואמינה בלי להזדקק בקשר לכך להקמת מאגר ביומטרי לאומי שעלותו  וסיכוניו גבוהים ותועלתו תהיה שולית.