דוח חסר של משרד התקשורת

יום ג', 27 באוגוסט 2019

דו"ח משרד התקשורת לסיכום חצי שנת 2019 מציג תמונת הישגים, ומתעלם מכך ששוק התקשורת נמצא בהתדרדרות ללא מעצורים. בסיכום החציון הראשון של 2019 מתגאה משרד התקשורת בשיפור בהמתנה לאישורי ייבוא על ציוד אלחוטי אך הדו"ח החצי שנתי עוסק ביעדים ספורים בלבד מתוך עשרות בתכנית השנתית, 

לאחר  מספר שנים  של כשל ברוב התחומים - מציינפ כי ההישג הבולט היא ירידה בימי ההמתנה למתן אישורי יבוא על ציוד אלחוטי – תחום שפוגע בלא מעט ישראלים המנסים לייבא לארץ נתב רשת, רחפן, מכונית עם שלט או ציוד אחר. לפי המשרד, ההמתנה התקצרה לכשלושה ימים לקבלת אישור מיוחד. 

בעוד שספר תוכניות העבודה הממשלתי (שמעטים בכלל קוראים אותו) מפרט עשרות יעדים של המשרד,  הדו"ח מציג חמישה בלבד. בסיכום החציון המשרד מסביר כי במצב ממשלת מעבר יש קושי לקדם רגולציה המחייבת תיקוני חקיקה, אך עדיין לא מתייחס לעשרות יעדים מתכנית העבודה שלא מחייבים תיקון חקיקה.

עם זאת, מומחים מציינים כי את המצב הקשה של שוק הסלולר, בו מתקיימת תחרות חריפה מאוד במחירים, ורק חברה חסרת רשת כמו גולן טלקום מצליחה להגיע לרווחיות, ניתן לתקן באמצעות אכיפה לא מתפשרת של החוקים והתקנות הקיימים.

לטענת המשרד, החציון הראשון של 2019 עמד בסימן המשך פיתוח התשתיות רחבות-הפס בישראל, עם הגעה לנגישות של כ-20% ממשקי הבית בישראל לתשתית מבוססת סיבים-אופטיים – כל זאת על בסיס סיבים שהניחו פרטנר וסלקום (כעת IBC). המשרד מונע מבזק להשיק את רשת הסיבים שלה, אשר פרוסה כבר בכ-60% ממשקי הבית, בנסיון מתמשך להקטין את כוחה בשוק, למרות שבזק יכולה היתה להפעיל את הרשת כבר לפני שלוש שנים.

בסך הכל יש עיכובים בפיתוח תשתיות תקשורת, המשליכים גם על הפריון של החברות העסקיות במשק, ומדרדרים את ישראל בהשוואה לשאר העולם.

יתר על כן, לפרטנר ולסלקום אין אף מגבלה מבחינת היקף הפריסה, בשונה מבזק, המחוייבת בפריסה ארצית, הוט – המחוייבת בפריסה מוקטנת, ו-IBC  שמחוייבת להגיע ל-40% פריסה תוך 10 שנים. לכן, הפריסה ממוקדת באזורים צפופי אוכלוסין הכדאיים לחברות. מכיוון שמשרד התקשורת לא מאפשר לבזק לשדרג את הטכנולוגיה, האפשרות השניה באיכותה בישראל שאינה סיבים אופטיים, היא רשת הוט, שמציעה גלישה במהירות 500 מגהביט – כמחצית מהמהירות המקסימלית של הסיבים של פרטנר וסלקום. 

נתוני מחקר מגלים כי החיבור לסיבים בפועל הוא פחות מ-5%, והצגת הנתון על 'נגישות לסיבים' עלולה להטעות. 

עוד המשרד טוען שחברת הדואר משפרת את השירות "תוך עמידה ביעדים שנקבעו", אך לא ציין מה השתפר.

במקביל הודיע המשרד על שורת עיצומים על חברות התקשורת בגובה מאות אלפי שקלים כל אחת, בגין הפרה של חובת יידוע צרכנים בדבר אפשרותם לקבל כלים למנוע חשיפה לאתרים ותכנים פוגעניים ברשת. המשרד חוזר וקורא לציבור באופן פעיל לנצל את זכותו לקבל כלים אלה ללא עלות ולעשות בהם שימוש.

ומה קרה בתחום השידורים?

החברות HOT, ו-YES, הן היחידות שיש להן רשיון תקשורת ונדרשות להוצאות נכבדות בגינו לרבות השקעה בתוכן מקומי – והן אלו שנשחקות עד כדי כך, שבזק מעריכה את שוויה של YESכאפסי. לעומת זאת, החברות שמשדרות ללא כל רשיון – פרטנר, סלקום, אמזון, נטפליקס, קרטינה TVוכל אחת אחרת – הן חברות שמצליחות להתפתח עם שירות מוזל, שמשודר על גבי האינטרנט.

עוד מודה המשרד כי בתחום שידורי הטלוויזיה לסוגיהם קיים בלגן כללי של פעולה ללא רישיון וללא אכיפה.

כיום יש שפע של ספקי שידורים ללא כל רגולציה ותוך הטעיית הציבור לגבי יעוד השידורים