מאחר וחלק ניכר מהסיוע ניתן בפרקי זמן קבועים, כמו דמי האבטלה או המענקים לעסקים ועצמאים, באוצר מציגים  טבלה המפרטת את המכסה החודשית לעומת הביצוע החודשי, בשאיפה לצמצם את הנזק התדמיתי. מטבלה זו עולה כי ישנו פער של כ-15 מיליארד שקל בין ההוצאה התקציבית בפועל - כלומר כמה כסף יצא באופן ממשי על ידי המדינה ללא סיוע עקיף כמו הלוואות בערבות המדינה - לבין המכסה החודשית. 15 מיליארד שקל שהיו אמורים להגיע כבר לציבור לפי ההבטחות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ - ולא הגיעו בפועל.

בחינת חבילת הסיוע מעלה כי באופן אבסורדי, דווקא החלק שהוסף לחבילת הסיוע בניסיון לנפח אותה תדמיתית - האצת ופיתוח המשק, הוא הסעיף המוביל בתת הביצוע. אמנם מראש מדובר בסכום נמוך יחסית - 4.6 מיליארד שקל אבל גם מתוכם השתמשו ב-1.4 מיליארד שקל בלבד. 860 מיליון שקל שבינם לבין הקורונה קשר מקרי בהחלט הועברו למשרד התחבורה, אך בכל הנוגע לפרויקטים שאמורים לדחוף את ענף ההייטק, דיגיטציה של השירות הציבורי ושיפור הלמידה מרחוק ושיפור תשתיות נוספות - המדינה בקושי זזה והוציאה בין 10% ל-15% מהתקציב שהוקצה לכך.

.