ידיעות, הצעות והארות נא לשלוח למייל:
shalevmosh@gmail.com
בשעה ש"מתווה הגז" של ממשלת נתניהו עולה בעשן לאחר השתלטות חברת שברון על מאגרי הגז בים (עם רכישת נובל אנרג'י) – וכל המיליארדים שהובטחו על ידי נתניהו נעלמו עם ריח הגז –מקופחים אזרח ישראל גם בנושא הגז הביתי.
דוח מיוחד של בנק ישראל מבהיר את העובדות:
הגז הביתי בישראל משווק בשני אפיקים עיקריים: במכלים, בעיקר בבתים פרטיים, או בצובר, בעיקר בבנייני דירות. בעת האספקה במיכל החברות מחליפות מיכל ריק במכל מלא, ובצובר הן מזרימות גז לצובר קבוע המותקן ליד הבניין באמצעות צינור ממכלית. בישראל אין פיקוח על מחיר הגז הביתי ולכאורה התנאים הם של שוק חופשי. בפועל השוק כולל ארבע חברות ותיקות בעלות נתח שוק גבוה ועוד מספר חברות חדשות יחסית בעלות נתח שוק נמוך. ישנם חסמי מעבר גבוהים בין חברות הגז בעיקר ללקוחות הגרים בבניין משותף – כלומר צרכני גז בצובר – ואילו במיכל חסמי המעבר פחותים.
ניתוח שערך ד"ר רן שהרבני מחטיבת המחקר של בנק ישראל באמצעות מאגר נתונים ייחודי מיסודו של משרד האנרגיה על מחירי גז הבישול ברמת היישוב, החברה, וסוג החיבור (צובר או מכל 12 ק"ג) מצא שמחירי הגז הממוצעים גבוהים בהרבה בצובר מאשר במיכל וכן שהמחיר שגובות החברות הוותיקות גבוה מזה של החדשות. הפער גבוה בצובר ונמוך במיכל (איור 1).