ישראל והרשות הפלשתינאית בשתפ לטיפול בביוב

יום ב', 26 באוגוסט 2019
באתגר של טיפול מתקדם בביוב  במזרח ירושלים - יש טיפול משותף תוך הפרדת אחריות בין ישראל לרשות הפלשתינאית.
 
כעת, גורמים רשמיים ישראלים ופלסטינים מניחים את ההבדלים ביניהם בצד כדי לפתור את בעיית הביוב המתרחשת בעמק קדרון.
 
כצעד ראשון, ביוב מאגן קדרון ייאסף בגבולות העיר ירושלים ויעובד  במתקן עיבוד חדש.  כ -300 מטרים של צנרת יבנו על ידי חברת "הגיחון" מירושלים לכיוון אזור C. הגיחון היא חברת מי הביוב שאחראית על הקמה, תפעול ותחזוקה של מים, ביוב ומערכת הניקוז בעיריית ירושלים. .
 
מכאן תשתלט הרשות הפלסטינית על ידי בניית 8 ק"מ נוספים של צנרת באזור B עד שתגיע לאזור C, שם שוב תסיים ישראל את הצנרת הדרושה לחיבורו למפעל הטיפול. לפי הצורך תוקם תוספת חדשה למפעל לטיפול בשפכים.
 
הוסבר כי בשל הטופוגרפיה הגבעות שלה, תשתית הביוב של ירושלים מחולקת לאפיקי מים מערב ומזרח. בקו המים המערבי יש שני נחלים עיקריים, שורק ורפאים, הנובעים לים התיכון. "הטיפול במים מהמערב המערבי של ירושלים מטופל בצורה מושלמת", אומר ד"ר אמיר ארז, מנהל אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. זה נובע ממנהרות משופצות המביאות מים מפרשת מים רפאים למתקן לטיפול בשפכים שורק, המטפל כיום ב 100,000 - 110,000 קוב מעוקב ליום. יש גם תוכניות להגדיל את הקיבולת של מפעל זה, מה שישפר עוד יותר את איכות הטיפול במים.
 
קו פרשת המים המזרחי קצת יותר מסובך. הנחלים הזורמים אל קו פרשת מים זה הם  במזרח, והקדרון בדרום-מזרח. שניהם זורמים לאזור ים המלח ובקעת הירדן. למפעל הטיפול הקטן כיום יכולת טיפול של 25,000 קוב בשנה, בעוד שבאזור קדרון אין תשתיות לטיפול בשפכים.
 
בממוצע 30% מאוכלוסיית הגדה המערבית קשורה לרשת ביוב. החיבור למערכת ביוב משתנה לפי הכנסות משק הבית, כאשר 13% מהעניים ביותר ו -42% מהעשירים המחוברים למערכת ביוב. מבין 70% שלא מחוברים למערכת הביוב, שני שליש משתמשים בבורות ספיגה. תכולת בורות הספיגה מפוזרת לרוב בשטחים פתוחים כמו עמק קדרון, מה שמוביל בהכרח לבעיות סביבתיות כמו זיהום מי תהום כמו גם סיכונים בריאותיים רבים. 
 
הפרויקט החדש מגיע בזמן קריטי, שכן 28,000 קוב (280 מיליון ליטר) שפכים גולמיים מוזרקים לאזור זה ביום. מכיוון שהקדרון מתחיל בירושלים וזורם בכל שלושת האזורים בגדה המערבית (A, B ו- C), השפכים מגיעים מכל האזורים הללו, כאשר 85% מקורם בשכונות ירושלים כולל תלפיות מזרח, והשאר 15% מגיעים מאזורים בשליטה פלסטינית כמו בית לחם ובית סהור.
 
למרות שלמשרד להגנת הסביבה יש רק סמכות שיפוט לגבי הביוב מישראל ומאזור C, אין לביוב גבולות. "זה מקשה מאוד על פתרונות טכנולוגיים והנדסיים בקדרון בגלל החוקים והעמדות השונים", אומר שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה.