חילוקי דעות בין משרדי האוצר והכלכלה לגבי רכש גומלין

יום ה', 30 ביולי 2020
מאת משה שלו עורך ראשי SoftNews
 
חילוקי דעות בין משרדי האוצר והכלכלה לגבי רכש גומלין. 
 
בעוד שיו"ר ועדת הכלכלה דורש: "לא יהיה יותר אפס רכש גומלין במכרזים ממשלתיים" מודה 
מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי כי: "ברוב המכרזים כיום אנחנו לא מצליחים למצות את רכש הגומלין" ? באוצר מחפשים פשרה עם משרד הכלכלה".
 
הויכוח התעורר במלוא העוצמה בועדת הכלכלה של הכנסת שדנה  במחלוקת על רכש הגומלין במכרזים ציבוריים. בדיון לא התקבלו החלטות אופרטיבית, אבל יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), סיכם אותו באמירה כי בכוונתו להמשיך לעסוק בנושא מתוך מגמה להקפיד על רכש הגומלין, ולהביא לכך ש"המספר אפס לא יהיה יותר" בכל הנוגע לרכש גומלין, כדברי מרגי.
 
רכש גומלין במכרזים ממשלתיים מקובל ברוב מדינות העולם, ובמסגרתו מחויבת חברה זרה שזוכה במכרז לבצע רכישות או השקעות במדינה שבה נערך המכרז, בשיעור מסוים משוויו. בשנים האחרונות מתגלעת מחלוקת בין משרדי האוצר והכלכלה בסוגייה. באגף החשב הכללי במשרד האוצר הביעו התנגדות להחלת חובת רכש גומלין במכרזים בשיתוף המגזר הפרטי (מכרזי PPP ו-BOT), בטענה כי היא מייקרת את הפרויקטים, על חשבון הציבור. 
 
סגן החשב הכללי, נחמיה קינד, אמר בוועדת הכלכלה: "באחרונה נערכה ישיבה בין שר הכלכלה לחשב הכללי, וניתנה הנחיה לדרגים המקצועיים לנסות להציע פתרונות יצירתיים נוכח צו השעה. ישבנו אתם, וכבר יש לנו רעיונות. אנחנו עושים משהו שהוא פשרה מקצועית מבחינתנו, בגלל צו השעה. יש שינוי מגמה אצלנו בגלל משבר הקורונה". 
 
מנכ"ל משרד הכלכלה, דוד לפלר, אמר: "רכש גומלין הוא הזדמנות אדירה למדינת ישראל. אנחנו בשיח עם החשב הכללי, שרוצה לחסוך כמה שיותר. לגיטימי לעשות מכרזים בצורה הזולה ביותר, אבל רכש גומלין הוא חוק, וצריך לעמוד בו". 
 
מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה, זיוה איגר, אמרה כי המחלוקת סביב רכש הגומלין התעוררה בין השאר במכרזים על הקווים העתידיים של הרכבת הקלה בגוש דן. לדבריה, "כשנת"ע הוציאה את המכרז לקו האדום בתל אביב לא היתה לנו שום בעיה - והיה רכש גומלין. בשנים האחרונות מי שמוציא את המכרזים הוא החשב הכללי, והוא התנגד לרכש גומלין בנימוק העיקרי שזה מייקר את העסקה.
 
"בשנים האחרונות, וברוב המכרזים כיום אנחנו לא מצליחים למצות את רכש הגומלין. הורדנו את שיעור רכש הגומלין במסגרת המתווה שגובש, אבל גם לאחר מכן אנחנו נתקלים בקשיים. מה שחשוב כרגע הוא לא המתווה, אלא שבתקופה כה קשה, לא ניקח משרות מהמשק", הוסיפה איגר. 
 
לדבריה, "אני מכירה את הטענה שרכש גומלין מייקר, ואני יודעת לסתור אותה במספרים. יש תחרות עצומה על המכרזים , וגם החברות הגדולות נפגעו בתקופת הקורונה, והן משוועות לקבל את המכרזים האלה. אין להן סיבה להוסיף למחיר 1.5%, כי המשמעות היא שהן יכולות לאבד את המכרז. כשאני בוחנת את המחיר, אני מסתכלת על המכלול השלם - הכנסות מעבודה, מסים של החברה בארץ, יצוא, תוצר. צריך להסתכל על הדברים מקצה לקצה, ולא לבדוק אם המימון מתיייקר ב-30 מיליון שקל יותר או פחות". 
 
לדברי קינד, ההסכמים של ישראל עם בנק ההשקעות האירופי (EIB) אוסרים על רכש גומלין. "הפער בין לקבל ולא לקבל הלוואה מ-EIB הוא 300 מיליון שקל שהציבור ישלם על כלום", אמר.
 
ראש מטה מיוצר בישראל בהתאחדות התעשיינים, התעשיין ריצ'י ריכטמן, אמר כי הפניית כסף מהרכש הממשלתי ליצרנים ישראליים "יכולה להציל את המשק הישראלי וליצור עשרות אלפי מקומות עבודה. לצערנו כיום ממשלת ישראל מעבירה את רוב כספי הרכש הממשלתי ליצרנים זרים בחו"ל, וכך  מוותרת למעשה על מאות אלפי מקומות עבודה שיכולים להיות של ישראלים. רכש גומלין הוא חוקי וגם מוסרי ציוני. הכסף יכול להיות חמצן של ממש לעסקים ישראליים בתקופה קשה זו ולהחזיר את המובטלים הרבים למעגל העבודה".
 
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם) אמר: "רכש גומלין הוא חובה על פי חוק, ואם אנשי החשב הכללי לא יעמדו בחוק - אנחנו נפנה ליועץ המשפטי לממשלה".
.